מניקות

עודף חלב וטפטוף חלב אם בזמן ההנקה נשמע כמו הדבר הכי טוב שנוכל לאחל לעצמנו. יש ברכה כזו שמברכים נשים לקראת לידה- "לידה קלה ושפע חלב". על פניו נשמעת כמו ברכה נעימה וחשובה. אז לידה קלה הלוואי על כולנו בנוגע לשפע חלב, לא תאמינו אבל יש נשים שכמויות החלב הגדולות שיש להן יכולות להפוך ממש למטרד.

אז אם אתן מאלה שמניקות מצד אחד ומצד שני השד מפטפף ללא הפסקה, כאלה שכל הנקה מדמיינות שעוד שני תינוקות יכולים לשבוע מכל מה שמתבזבז בטיפטוף מהצד השני ומחליפות רפידות בטירוף… יש מצב שיעודד אתכן לדעת שאתן לא לבד. נשים שלא חוו טיפטוף מעולם יחשבו שמדובר בצרות של עשירים אבל אם זה תופס אותך לא מוכנה זה יכול להיות מאוד לא נעים.

מסתבר שעודף חלב היא עניין שמעסיק לא מעט נשים ברחבי העולם, מה שהיה נהוג לעשות בעבר זה לשים חיתול טטרה שזה בזבוז חלב אטומי, או לחילופין להחזיק בקבוק ביד השניה מתחת לשד כדי שהחלב יטפטף לתוכו וכך אפשר להשתמש בו להאכלה במידת הצורך.

מסתבר משהו ממש גאון הגדיל ראש וייצר אביזר סופר יעיל ונח. זו מן כוסית עם פיה הדומה לחצוצרה של משאבה שנצמדת לשד בוואקום ובצורה חצי אקטיבית משחררת חלב מהשד. כלומר, זה שילוב של חלב מטפטף וחלב שמשתחרר מהשד גם כתגובה לגירוי וגם לוואקום שנוצר.

לא מעט נשים מספרות שזה שינה להן את החוויה ואפילו סוגר להן את הפינה של השאיבה ללא התעסקות מיותרת. במקום לייצר זמן יעודי לשאיבה הן מניקות מצד אחד ואוספות מהצד השני חלב טרי. הכוסית מגיעה עם מכסה יעודי ובתום ההנקה או לחילופין האיסוף ניתן פשוט לסגור עם המכסה, לשמור את החלב ולהשתמש בו במידת הצורך. כאשר מאחסנים חלב אם חשוב להקפיד על כללי טיפול ואחסון חלב אם שאוב.

אז פעם הבאה שמשהי מאחלת לכן "שפע חלב "תוודאו שמתנת הלידה ממנה כוללת את הכוסית ואם תרצו ללכת לקראתה פשוט לחצו כאן ויהיה לכן לינק לשליחה.

ככה מתחילים בערך רב הפוסטים בקבוצות הנקה השונות או לחילפין הודעות שמגיעות לי לוואטסאפ.

"אני לא מבינה מה לא בסדר, התינוק יונק יונק יונק יונק ולא שבע, אני רוה שיש חלב שד, יש לו חלב בפה, העליה במשקל תקינה אבל מרגיש לי שהוא פשוט לא שבע…"

אחרי שאני נותנת להן לסיים ולפרוק אני מדובבת ושואלת- ספרי לי רגע איך נראת הנקה, איך היא מתחילה, ומה קורה במהלכה.

לרב, התינוק יונק בצורה נינוחה ורגועה, אין כאבים או אתגרים בהנקה, לאחר זמן מה התינוק מסיים לינוק, בין עם ינק צד אחד או שניים, ונרדם.

האם מתמוגגת מאושר, התינוק שלי ינק ונרדם זה הזמן להניח אותו וללכת להתאוורר קצת, לשרותים, לנשנש משהו או סתם לחלץ עצמות שכן הימים הראשונים אחרי הלידה יכולים להיות מאוד אינטנסיבים. ואז… איך שהיא מניחה את התינוק ומתחילה תזוזה הוא במקרה הטוב ישן רבע שעה או שניה אחרי פוקח את העיניים ומחפש אותה. אוכל את הידיים, בוכה, מקטר ומביע חוסר שביעות רצון. אמא שרואה את התינוק שלה מכניס ידיים לפה ומוצץ אותם מיד תחשוב שהתינוק שלה מורעב, מת מת מת מרעב. רגע אבל עכשיו הוא ישב וינק כל כך יפה, כל כך בנחת זו היתה נראת כמו הנקה מושלמת. מה קרה???  כמה מתסכל זה יכול להיות, איך הוא כל כך רעב? אוי החלב שלי לא טוב? אולי כמות החלב שאני מייצרת לא מספקת אותו? אולי החלב שלי לא איכותי. אולי ליתר בטחון אתן לו בקבוק כדי שבטוח לא יהיה רעב??

או שאולי פשוט התינוק שלך סופר נורמלי..

תינוק זה בערך הדבר האחרון בעולם הזה שהוא נשאר מחויב לטבע כל עוד מאפשרים לו. ההתנהלות הצרכים והיכולות שלו הם רק האינסטינקטים שהוא נולד אתם. בהמשך תגיע גם הלמידה אבל כל התקופה הראשונית היא מערכת של סיפוק צרכים שנובעים מהאינסטינקטים.

כשהתינוק ברחם הוא מרגיש עטוף ומוגן, בכל רגע שהוא מגיש צורך הוא יכול לבלוע מי שפיר לספק את צרכיו ללא עזרה חיצונית ולהרדם בזכות התנועה הטבעית של האמא בה הרחם הופך למן ערסל נעים ומרדים.

כשהתינוק נולד הוא מצפה לפגוש באותם תנאים ללא כל שינוי. כשהוא רחוק מהתנועה, מרעש הדופק הפועם ומחום קבוע הוא עלול להרגיש לא מוגן ולא מטופל. הדרך הכי טובה עבורו להבטיח שמשהו ירים אותו זה לסמן שהוא רוצה לינוק, שום אמא לא תשאר אדישה למראה תינוק שנדמה כי הוא רעב. אחרת היו מנסים להמשיך ולהרדים אותו בעריסה או במיטה.

חשוב להבין שתינוק המבקש לינוק הוא אינו בהכרח רעב. היניקה ממלאת לא מעט פונקציות בתקופת הראשונית. היניקה מפעילה את כל השרירים הטבעתיים שמגבירים את פעילות מיצי המרה ומערכת העיכול. בזמן היניקה משתחררים אנדורפינים והורמונים נוספים המרגיעים ומרדימים את התינוק.

כאשר מעבירים תינוק ממקום חם למקום קר או ממקום עם דופק למיטה שמרגישה לו זרה לא נתפלא שמהר מאוד הוא יחזור לחפש אותנו.

נתתי לו בקבוק אחרי ההנקה והוא לגם אותו מהר ובשקיקה אותו… אולי באמת יש בעיה….

כפי שנכתב קודם, כאשר תינוק חסר שקט או חסר שביעות רצון הוא יבקש וירצה לינוק. גם אם הוא לא רעב היניקה והמציצה תרגיע אותו ותספק לו את הצורך המידי. כאשר תינוק יונק הוא יודע לשנות את אופן היניקה בהתאם לצורך האמיתי ויש לו אפשרות לייצר יניקה תזונתית ויניקה לא תזונתית רק לשם הרגעה או הרדמות. כאשר תינוק כזה שלא באמת רעב אבל עדיין מבקש לינוק יקבל בקבוק חלב הוא ימצוץ אותו בהנאה כי הוא צריך את הנחמה וההרגעה. בניגוד לשד ביניקה מבקבוק אין לו בחירה, הוא מוצץ והחלב נשפך לפיו. ציק צק הוא מחסל את הבקבוק ואנחנו נשארות פעורות פה ומבולבלות. כל כן זה לא מהווה שום אינדיקציה לרעב. חשוב לציין שהמקרה הנל רלוונטי רק כשאר אנחנו יודעים שהתינוק יונק בצורה יעילה, העליה במשקל תקינה ואין אתגרים מיוחדים בהנקה.

אז איך בכל זאת ניתן להעניק לו את כל מה שצריך וגם להתחיל ללכת לשרותים מדי פעם?

קודם כל חשוב להבין מדוע ההתנהגות הזו קוראת, עכשיו כשהבנו שהרי יש חוסר הלימה בין התינוק שהרגע סיים לינוק, ישן עלינו מעולף לבין אותו תינוק שעוד שניה יבכה מ"רעב" בעריסה והרי זה לא שברגע שאני שמה אותו בעריסהמופעל מנגנון ריקון קיבה והוא הופך למורעב..

כאשר נבין את ההגיון ומה התינוק מרגיש נוכל להשמש בכל מני עזרים כדי לצמצם את המקרים האלו.

אחת הדרכים הכי יעילות היא הנקה בשכיבה. ההנקה בשכיבה זה בהחלט אחד הדברים שיכולים לשנות את החיים בתקופת ההנקה. ההנקה בשכיבה מתבצעת בכמה תנוחות, המועדפת לטעמי הינה הנקה בשכיבה בתנוחה בה האמא שכובה על המיטה והתינוק שוכב גם הוא על המיטה עצמה במקביל לאמו. אם האם מניקה משד ימין היא תשכב על הצד הימני של פלג הגוף שלה. באופן הזה האמא יכולה להיות נינוחה בזמן ההנקה, גופה רפוי ללא מאמץ מיותר והבונוס המרכזי הוא שאם מקפידים להניק בסביבה בטוחה לאחר שהתינוק נרדם אפשר פשוט להשאיר אותו ללא תזוזה לאחר ההרדמות וזה יחסוך מאתנו את ההתמודדות עם הצורך להעביר אותו לאנשהוא לאחר ההנקה ולמנוע התעוררויות תכופות.

אם סדר היום שלך לא מאפשר הנקות תכופות במיטה או שלחילופין את לא מתחברת לתנוחה הזו ניתן גם להשאיר את התינוק עליך ליותר מכמה דקות ולחכות שהוא יכנס לשינה עמוקה, על מנת לוודא שזה קורה נסי להרים לו את אחת הידיים ולראות שאין התנגדות ושנשמטת בכבדות . כמו כן נסי ללמוד את השינוי הנשימתי שלו וככה להקל על הזיהוי במעבר לשינה עמוקה.

טריק נוסף הינו להשתמש בחיתול טטרה שהיה על גופך בזמן ההנקה ועל כן קיבל טמפרטורה נעימה. אפשר לנסות להניח אותו על הטטרה במקום על הסדין הקר ובכך להקל את המעבר ולצמצם סיכוי של התעוררות.

החודשים הראשונים לאחר הלידה מלווים בהמון שינויים. התינוק משנה ללא התראה מראש את זמני ההאכלה זמני השינה הצרכים שלו,חשוב להבין את זה ולהיות מוכנים לחיים דינאמיים ללא זמנים ברורים וקבועים.

אם בכל זאת את מרגישה שמהו לא עובד בצורה נכונה, או שיש לך ספקות חשוב לדבר עליהן ורצוי לעשות זאת עם אשת מקצוע מוסמכת. יש תמיכה רחבה בקהילה, מפגשי הנקה, קליניקות הנקה קהילתיות וקליניקות בתחנות טיפת חלב .

נשים תמיד  יספרו לכם שלפני הלידה הן חוו לא מעט התעסקות סביב ההכנות. קראו ודנו בנושא של ביות מלא  ואפס הפרדה, עברו סדנת הכנה ללידה, התכוננו לבוא התינוק, שכרו דולה ובחרו את בית החולים התומך ביותר, דיברו דמיינו איך היא תהיה שלב אחרי שלב איך התינוק יוצא לזעורותיהן עם סיום החוויה המרגשת. האירוע החד פעמי והמרגש הזה עלול לפעמים ללא שליטתנו להסתיים בניתוח קיסרי שאליו כמעט ולא נהוג להתכונן, הרי מי מעלה על הדעת לסיים כזה אירוע מרגש בניתוח? חונכנו לשמור על אופטימיות ולראות תמיד את חצי הכוס המלאה. אף על פי שניתוחים קיסריים הם נפוצים למדיי בימינו אחד מתוך חמש לידות יסתיימו בניתוח כזה.

נשים רבות מעידות על כך שזו היתה עבורן הפתעה גמורה, הפתעה שתפסה אותן לא מוכנות.

כמה שיותר בקלות, יש דבר כזה?

כעת הלידה הסתיימה, התינוק בחוץ, הכל עבר בשלום ואת נמצאת במצב חדש ולא צפוי – את אחרי לידה, אבל גם אחרי ניתוח. השילוב הזה מביא עימו כמה אתגרים ייחודיים ליולדות בניתוח קיסרי. אז מה שונה תהליך ההחלמה שלך מההחלמה לאחר מלידה רגילה, מהם האתגרים הצפויים לך בתקופה הקרובה ומה יכול להיות לך לעזר על מנת שתצלחי את הימים האלו בצורה התומכת ביותר.

ניתוח קיסרי נחשב מבחינה רפואית לניתוח בטן יחסית גדול. המשמעות של זה היא שהחתך גדול יחסית (למשל בהשוואה לחתך שעושים בניתוח אפנדציט), ושמעורבות בניתוח כמה שכבות עומק בתוך הבטן (בין השאר, העור, השומן, הצפק והרחם כמובן). מטבע הדברים, לאחר פעולה כירורגית גדולה שכזו, תחווי כאבים וחוסר נוחות, בעיקר בימים הראשונים לאחר הניתוח. כאבים אלה יפחתו בהדרגה מיום ליום, ובעזרת משככי כאבים תוכלי לתפקד כאמא לתינוק החדש שלך.

תופעה נוספת שהיא מעיין תוצר לוואי של הכאב היא הקושי להפעיל את שרירי הבטן. פעולות כמו קימה משכיבה לישיבה, התכופפות, ואפילו השתעלות או צחוק – יהיו קשות וכואבות לביצוע בימים שלאחר הניתוח. מגבלה נוספת היא שלא תוכלי להרים דברים כבדים (מעל 3-4 ק"ג). לפיכך, תצטרכי עזרה למשל להרים את הילדים הגדולים שלך, להוציא את העגלה מהרכב ולעשות קניות בסופר. הנחיה זו נכונה למשך זמן של ששה עד שמונה השבועות של משכב לידה. במהלך תקופה זו, הרקמות שנחתכו בניתוח מתאחות לאט לאט, והרמה של משאות כבדים עלולה לגרום לנזק ורגרסיה בהחלמתן.

תופעות גופניות נוספות שאולי תיתקלי בהן יכולות להיות עלייה בחום הגוף וצמרמורות, אדמומיות או נפיחות באזור החתך והפרשה צהובה או דמית מהצלקת. תופעות אלו מצריכות בדיקת רופא על מנת לשלול התפתחות של זיהום בחתך הניתוחי. לעומת זאת תחושת גרד או כאב באזור החתך הן נורמליות ואם הכאב במגמת שיפור ואין תופעות נוספות – אז הכאב עצמו אינו סיבה לפנות לרופא. נטלי משככי כאבים בהתאם להוראות שקיבלת בבית החולים, תנוחי הרבה – והכאבים יחלפו לאט-לאט.

ומה ניתן לעשות כדי לזרז את תהליך ההחלמה?

בדרך כלל השילוב בין מנוחה טובה לבין תנועתיות הוא המפתח להחלמה טובה. בשעות שאת ערה ומרגישה טוב, קומי מידי פעם להליכה קצרה, אפילו בתוך הבית. ההליכה ממריצה את הדם ומזרזת את החלמת החתך. בנוסף, ההתהלכות מחזקת את שרירי הגוף ובמיוחד מאפשרת לשרירי הבטן לחזור לאט לפעילות. באופן הדרגתי, תוכלי גם לצאת להליכות מתונות מחוץ לבית. רצוי לצאת להליכה עם התינוק בעגלה ולא במנשא, כיוון שנשיאתו לפרק זמן ארוך עלולה לגרום נזק להחלמת החתך.

ומה קורה מבחינה רגשית?

אחרי ניתוח קיסרי, כמו גם אחרי כל לידה רגילה, יגיע כנראה שלב ה"בייבי בלוז". אלו הם כמה ימים של עצבות ומצבי רוח בלתי צפויים, בכי ורגשנות יתר. אצל נשים שילדו בניתוח קיסרי, פעמים רבות מתווספים לכל זה גורמים נוספים כמו ההתמודדות עם הכאבים, האכזבה מאופן הלידה, ההפרדה הארוכה מהתינוק לאחר הניתוח – וכל אלה עשויים לגרום לך לתחושות קשות של כישלון, פספוס, כעס ואפילו תחושת אבל (על אובדן החוויה שתכננת והחיבור הראשוני לתינוק ועוד).

נשים רבות מתארות את הקיסרי כחוויה טראומטית שנחרטה בגופן לתקופה ארוכה. ייתכן שאת כועסת על עצמך על החלטות מסוימות שלקחת סביב הלידה ואולי כעסך מכוון כלפי אנשי הצוות שליוו את הלידה. ייתכן שאת מרגישה שנלקחה ממך תחושת השליטה בלידה או שמנעו ממך להיות עם התינוק שלך בשעות הראשונות לחייו. נשים מתארות זאת לפעמים כתחושה של בדידות וגעגוע עמוק, ולאחר מכן מציינות שהן חשות שאיבדו דבר יקר שלא ניתן לפצות עליו. אם את נמנית על נשים אלה, את לא לבד. מומלץ מאוד לתת את הדעת על השאלה האם מצבך טוב בסך הכל ואת מתפקדת ומרגישה בריאה, או האם התחושות מציפות אותך, משתלטות, משפיעות על שגרת יומך. במקרה שאינך בטוחה, ניתן לפנות לטיפת חלב או לרופא שלך לאבחון ראשוני ולהפניה לטיפול המתאים.

הנקה אחרי ניתוח קיסרי

הדבר החשוב ביותר שכדאי לדעת הוא שאין  שום סיבה אמיתית לא להניק אחרי ניתוח קיסרי. להיפך, כשאר האם מניקה הגוף מאוזן יותר וההורמונים המשתחררים בהנקה עוזרים ומזרזים את ההחלמה. יחד עם זאת, ההנקה עלולה בהתחלה להיות מאתגרת מעט כיוון שהכאבים בצלקת עשויים לגרום לקושי במציאת תנוחת הנקה נוחה, חשוב להצליח למצוא תנוחה נוחה שבה התינוק לא ילחץ על הבטן ותאפשר הנקה נוחה ללא מאמץ מיותר של הגוף. כמו כן, בספרות וברשת ישנו מידע הקושר ניתוח קיסרי לעיכוב ביצור החלב. אז נכון, כאשר הלידה אינה טבעית לגוף יכול לקת קצת זמן להפנים שהתרחשה לידה ועלול להיות עיכוב בפעילות של המערך ההורמונאלי שאחראי על יצור החלב, אך בפועל לא פוגשים הרבבה מקרים של עיכוב ביצור חלב מסיבות אלו ועל כן אין סיבה להמנע מההנקה בגלל חשש שכזה.

חשוב לדעת כי בימים הראשונים התינוק יקבל מהשד שלך קולוסטרום, ועדיין לא חלב "אמיתי". הקולוסטרום אמור להספיק לתינוק, כך שאין מה להילחץ גם אם אינך מרגישה שיוני בשד או אם אינך מבחינה בחלב הלבנבן שאת מצפה לו. הניקי כמה שיותר ושימי לב שהתינוק ממלא את החיתולים,  לאחר שהקולוסטרום הופך לחלב נרצה לראות ב 24  מינימום 8 הנקות, מינימום 4 חיתולים עם פיפי ו 3 עם קקי. בין ההנקות ניתן גם לסחוט חלב באופן ידני מהשד. היתרון של סחיטה הוא שהיא  מעודדת את ייצור החלב.

בכדי להתגבר על הקושי בהנקה בימים הראשונים, מומלץ להיעזר במדריכת/יועצת הנקה. ניתן אפילו להיפגש עם היועצת טרם הניתוח ולקבל הדרכת הנקה מראש. נשים שלוקחות חלק במפגשי הכנה להנקה מעידות שהן הגיעו לתהליך עם בטחון וידע שעזר להם להתמודד ברגעים הקריטיים. בנוסף, מומלץ לדאוג למלווה צמודה שתהיה איתך בבית החולים בכל שעות היממה, כולל בלילה, כדי שתוכלי להיות בביות מלא. הקרבה אל התינוק תומכת מאוד בהנקה ומאפשרת תקשורת טובה עם התינוק ומענה מיידי לצרכים שלו. המלווה יכולה להיות כל מי שירגיש לך נכון עבורך כשאת צריכה תמיכה. קרובת משפחה, חברה או דולה לניתוח קיסרי.

הגיע הרגע… וילדת בשעה טובה.

אז אחרי שמצליחים להכנס לאיזו שהיא שגרה, אחרי שעיכלנו ולמדנו איך להתנהל במציאות החדשה הגיע הזמן להשקיע קצת בעצמנו. בשלב הזה לרב נשים יתפנו לתת תשומת לב לעצמן. משקל עודף לאחר לידה זוהי התמודדות נפוצה, פתאום נוחתת ההכרה שאנחנו כבר לא אוכלים "עבור שניים". נכון את מניקה וצריכה לשמור על תפריט עשיר אבל לגמרי אפשרי להניק ולרדת במשקל בצורה בריאה ונכונה, בלי לפגוע בעצמך, או בתינוק.

אחרי הלידה בד"כ יש נטייה לסבול מעייפות רבה, חוסר שינה, חסרים תזונתיים שנגרמו מההריון, ולפעמים גם בעיות עיכול, טחורים ועוד. כדי לשקם ולחזק את הגוף, חשוב להתחיל בתהליך של תזונה מזינה ומאוזנת המכילה את כל רכיבי המזון שאיבדת בהריון , על מנת לאזן את הגוף הורמונאלית ונפשית, למנוע עייפות ולהחזירו לקדמותו.

אחרי שזרם המבקרים נרגע, הבעל חזר לעבודה, את בבית בחופשת לידה לבד עם התינוק ומוצאת את עצמך נמצאת יותר ליד המקרר מכרגיל, את חווה שינויים מצבי הרוח, הנגרמים מהשינויים ההורמונאליים, בדידות ועייפות רבה,  והכי קל לך להתפתות ולאכול מכל הבא ליד, כי מרוב העייפות, גם אין לך חשק לבשל משהו מזין ובריא.

אז מה עושים ואיך בכלל את מתחילה?

1. תאכלי מאכלים מורכבים שיעלו לך את רמות האנרגיה, כמו: דגנים מלאים, קטניות, פחמימות מורכבות, סיבים, ירקות ופירות.
2. תשדלי לא לאכול אוכל מעובד המורכב מפחמימות ריקות, כמו :מוצרים העשויים מקמח חיטה לבן, סוכרים, פסטה, פתיתים, מאפיםממתקים ועוד, הגורמים לעלייה ברמת העייפות, למצבי רוח וכמובן גם להשמנה.
3. הנקה היא עבודה קשה לגוף ואישה מניקה תשרוף ביום בערך 500 קלוריות, לכן צריכה לאכול יותר רכיבי מזון, הכוללים:

*2 מנות סידן (טחינה, אבוקדו, דגים),

*פעמיים בשבוע מנת ברזל(בשר בקר, קטניות),

*3 מנות שומן לא רוויי (שמן זית, שקדים, אגוזים)

*5 מנות חלבון (עוף, בשר, דגים, ביצים, גבינות, קטניות),

*חומצה פולית

*5 מנות פחמימות מורכבות (אורז מלא, קינואה, בטטה).5

*מנות עם סיבים (פירות, ירקות, קינואה).

4. כדאי גם שתתחילי בפעילות גופנית, לפחות פעמיים שלוש בשבוע, או 10 דקות ביום. הפעילות גופנית מעוררת, משפרת את מצב הרוח, מעלה את קצב חילוף החומרים ומורידה את החשקים. (אפשר לעשות ספורט בבית, או להזמין את הסבתא לעשות בייביסיטר).
5. תשתדלי לנסות לחזור לשגרה ולאכול מסודר לאורך כל היום, כדי לא להגיע לרעב קיצוני ואז לאכילה לא מבוקרת, במיוחד בלילה.
6. תדאגי שיהיו מאכלים משביעים, כדי לא לחטוף מאכלים שיעייפו אותך, ויגרמו לך לעלייה במשקל, מאכלים טובים כמו: מרקים, ירקות מבושלים, חלבונים, חטיפי בריאות, עוגיות ועוגות מקמח מלא.
7. תוציאי, אם ניתן, את כל הפיתויים מהבית: עוגות, עוגיות מקמח לא בריא, ממתקים, חטיפים, מאפים.
8. תנסי לאכול בכל ארוחה כמות גדולה של חלבונים, וכמות קטנה מאוד של פחמימות מורכבת – זה יגרום לך לתחושת שובע מהירה ויעזור לרדת במשקל, וגם ימנע את אפקט העייפות.
9. אם אין זמן לבשל, את יכולה לאכול כריכים מקמח מלא עם מנת חלבון, או פריכיות עם ממרחים המכילים חלבון.
10. צרי סביבה תומכת ותנסו לגייס את כל המשפחה לעניין – זה הזמן להזמין מחברות / הורים /אחים מתנת לידה בצורת ארוחות בריאות ומזינות…
11. אחד האלמנטים החשובים במסגרת הדיאטה הוא להרבות בשתייה, של לפחות 2 ליטרים מים ליום, או תה (ללא קפאין). ההנקה מצמיאה ויכולה לגרום לגוף להתבלבל בין צמא לרעב, וכשלא שותים מספיק, אוכלים יותר!

ומה לא לעשות (או להשתדל פחות לעשות…..)

• לא לפצוח בדיאטה קיצונית במהלך ההנקה, כי היא יכולה לפגוע ברמות האנרגיה שלכן ובהזנת התינוק.

• ההנקה שורפת הרבה קלוריות – ולכן את צריכה לאכול יותר, אבל גם בריא יותר
• חשוב לאכול 6-5 ארוחות קטנות ומסודרות המכילות: חלבונים, פחמימות, מורכבות, סיבים, ושומנים
• אם התינוק סובל מגזים, כדאי שתאכלי יותר מזונות המכילים סיבים, ותפחיתי באכילת מוצרי חלב פרה שהוא אלרגן הכי נפוץ. את הסידן את יכולה לקבל מקטניות, טחינה, אבוקדו ודגים.
• בזמן ההנקה רצוי שתשתי כמה שפחות קפאין.
• הגבילי את צריכת האלכוהול בהתאם לגיל התינוק
• חשוב לחזק את הגוף עם תוספי מזון של מגנזיום, אבץ, סידן וחומצה פולית, כדי להשלים את החוסרים שנוצרו במהלך ההריון וההנקה.

חשוב מאוד שתתרגלי לתפריט תזונה נכונה ובריאה במהלך ההנקה, כי כשאת אוכלת בריא ומאוזן, עם רכיבי מזון חיוניים, את מייצרת חלב טוב החיוני מאוד להתפתחות תינוקך, ואת גם שומרת על רמות אנרגייה גבוהות.

תקופת ההנקה היא הזדמנות מצוינת ליצור קשר קרוב ואוהב עם התינוק, שיכולה לעזור במקרים של דיכאון לאחר-לידה, להעלות את תפיסת המסוגלות של האם ולגרום לתינוק להרגיש אהוב ובטוח. אז איך זה קורה?

הפחתה באפשרות לחוש דיכאון לאחר לידה

לידה נחשבת כתקופה אמביוולנטית מבחינת התחושות בה. מצד אחד, כניסתו של חבר חדש למשפחה מהווה התרגשות ושמחה רבה, אך מצד שני, בשל הדרישות, התחושות החדשות, שעות השינה הנמוכות והשינוי בזהותה ובחייה של האישה, מהווה תקופה זו עבור נשים רבות גורם לחץ אשר עלול ליצור תחושות של חרדה, לחץ-נפשי ואף לדיכאון. בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מתמקדים ביכולת להפחית מצוקות אלו ולהעלות תחושות חיוביות אצל נשים לאחר לידה. אחד האלמנטים שנמצאו כמרגיעים במצוקות אלו היא ההצלחה בהנקה. אצל אמהות רבות, הידיעה כי הן מצליחות להזין בצורה טובה את התינוק שלהן ובכך להשפיע על גדילתו ובריאותו, מעלה את תחושת ההצלחה שלהן כאמהות, דבר שעשוי להפחית את רמות הדיכאון שלאחר הלידה. בנוסף, המגע בין האם לתינוק מעלה את תחושת הקרבה, מאזן הורמונלית את האם ומחזק את החיבור והאהבה לתינוק ובכך משפר גם כן את תחושותיה של האם. ככל שיהיה מגע רב יותר, כאשר ההנקה היא הזדמנות מצוינת לכך, כך הסיכוי שתחושותיה של האם ישתפרו יותר. יחד-עם-זאת חשוב לשים לב שמצב הפוך של אי הצלחה בהנקה יכול דווקא לגרום למצוקה אצל האם, ולכן במצב כזה, במידה והאם מעוניינת בהמשך הנקה, רצוי להיעזר ביועצת הנקה טובה, אשר תדריך את האם ותסייע לה להצליח להניק בצורה טובה ולאורך זמן. כמו-כן בכל מצב של דיכאון לאחר לידה, חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל ולהיות במעקב, שכן ללא קשר להנקה, רמות הדיכאון עלולות להחמיר ולסכן את האם והתינוק.

תפיסת המסוגלות של האם

מהרגע שאישה הופכת לאם, נוספים לה תפקידים רבים כחלק מאחריותה החדשה. כל הצלחה בתפקיד כזה משפרת את הדרך בה היא תופסת את עצמה כאם. אצל נשים המעוניינות להניק, הצלחה בהנקה עשויה לשפר משמעותית את תפיסת המסוגלות האימהית שלהן. הידיעה של האם כי היא זו שמייצרת את האוכל, אחראית על איכותו ומזינה את ילדה בצורה שנחשבת בעיניה הטבעית והטובה ביותר, יוצרת אצלה תחושת סיפוק והצלחה שלרוב גורמות לה להרגיש טוב יותר בתפקודה כאמא. פעמים רבות אני פוגשת אמהות שמגיעות אליי לקליניקה עם בקשה לסיוע לאחר שהתפתחה אצלן תחושת כישלון בתפקידים שונים באמהות, כדוגמת היכולת לגרום לילדן לישון, להרגיע את תינוקן או לעזור לו להתפתח מבחינה רגשית וקוגניטיבית בצורה הטובה ביותר. כאשר אמהות אלו מניקות, לצד התחושות הקשות אני שומעת גם פעמים רבות מאוד את ההנקה כגורם משכך, שגורם להן בכל זאת להרגיש שהן מצליחות בחלק מתפקידן כאמהות. אני אישית לא קוראת לאי הצלחה בתחומים שונים כישלון, אלא מתייחסת להכל כלמידה – אנחנו אומנם נולדות כאמהות ברגע שהתינוק הבכור שלנו נולד, אך יש לנו חיים שלמים ללמוד ולהתפתח בדרך שאנו שואפות להיות כאמהות.

לגרום לתינוק להרגיש אהוב ובטוח

אחד האלמנטים הרגשיים החשובים בבניית הביטחון והאושר של ילדינו, היא הבנתם שאנחנו אוהבים אותם, שמחים על קיומם ושיש להם מקום בטוח ועוטף אצלנו ההורים. בזמן ההנקה ישנה הזדמנות נהדרת ליצירת קשר אוהב ומחזק, שכולל יצירת קשר עין חמה, תוך חיוך באמצעותו אנחנו משדרים לתינוק שלנו שהוא אהוב ורצוי. לפני שנתיים ערכתי סקר קצר בין אימהות ושאלתי שתי שאלות: מה הן עושות בזמן הנקה ואיזה איבר בפנים שלהן לדעתן התינוק רואה הכי הרבה בזמן ההנקה. התשובות היו מגוונות, אך רובן ענו שהן צופות בסדרות אהובות, מנצלות את הזמן לחזור לשיחות או להודעות ולסידורים באמצעות המחשב או הסלולארי. שני האיברים שאמהות כתבו היו העיניים והסנטר. אני אוהבת אמהות ומגיעה מתוך מקום מאוד מכבד לאתגרים בתפקידנו כאמהות, אני יודעת שליכולת שלנו לעשות דברים במקביל יש מקום חשוב ביכולת שלנו לבצע את התפקיד הזה בצורה טובה ויעילה יותר. יחד עם זאת, יש דברים שלדעתי הערך בהתמקדות רק בהם הוא גבוה יותר מהערך לעשות בהם דברים במקביל. הנקה היא אחד מהם, שכן היא מאפשרת לאם ולתינוק להיות לרוב לבד ולחזק את הקשר בניהם. חייכו הרבה לתינוק שלכן, נסו לא לעסוק בדברים אחרים ולהשקיע את הזמן בלהביט בו, ללטף אותו, לחקור כל פסיק בו וליהנות ממנו. קשר העין מחזק את הקשר בניכם וככל שתחייכו אליו יותר, חיוך אוהב ועוטף, כך התינוק יחייך אליכן ואל עצמו בחזרה, ירגיש בטוח ואהוב יותר. התחושות האלו חשובות לו לבניית הביטחון והאושר שלו.

כל אמא רוצה להיות מאושרת ולגרום לתינוק שלה להיות מאושר, לא לכולן יש עדיין את כל הכלים לעשות זאת. אל תשכחו שהורות היא למידה אינסופית ולכן היו סלחניות כלפי עצמכן, שבחו את עצמכן על הדברים שאתן כן מצליחות בהם ופנו לקבלת כלים בכל תחום בו אתן מרגישות צורך.

 מה יכולה להיות הסיבה ומה עושים?

אם קרה שהפשרת חלב על מנת להשאיר בקבוק לתינוק שלך לשעות העדרות מהבית, ותהית לאחר ההפשרה מה פשר הריח והאם יתכן שהחלב מקולקל, את לא לבד.

אמהות רבות מביעות דאגה מכך שהחלב המופשר מקולקל. חשש זה נובע מריח או טעם מוזר.

אם עלה החשש שהחלב מקולקל דבר ראשון כדאי לבדוק האם אופן איחסון החלב נעשה בצורה הנכונה:

1. אם הקפאת את החלב במיכל פלסטיק- נסי להקפיא במיכל, העשוי מזכוכית או בשקיות, המיועדות להקפאת חלב אם, אותן ניתן לקנות בכל בית מרקחת או חנות לציוד תינוקות.
2. אם את לא מתכננת להשתמש בחלב תוך 5-8 ימים מהשאיבה- הקפיאי אותו זמן קצר ככל הניתן לאחר השאיבה. בספרות המקצועית אין התייחסות רשמית לפרק זמן מקסימלי שבו חלב שאוב יכול להיות במקרר לפני שהוא עובר להקפאה. ההמלצה היא לצמצם את משך הזמן הזה למינימום.
3. לפני ההקפאה בדקי שהמיכל /השקית של החלב סגורים היטב. סגירה לא הרמטית תאפשר ספיגה של ריחות או טעמים לא נעימים מחלל המקרר או המקפיא.
4. אחסני את החלב בחלק האחורי של המקפיא- לא בחלק הקדמי או בדלת.
5. וודאי שהמקפיא קר מספיק. ברב המקפיאים הביתיים טווח הטמפרטורה הוא מינוס 18-25. לפי ההנחיות הרשמיות חלב אם בהקפאה אמור להשמר בטמפ' של מינוס 25 מעלות. בהקפאה בטמפ' של מינוס 25 מעלות חלב יכול להשמר למשך 6 חודשים.
6. הפשרה נכונה- חשוב להקפיד להפשיר חלב אם שהוקפא בדרכים הבאות:

• להניח את המיכל/השקית של החלב הקפוא בתוך כלי עם מים חמים (לא רותחים).
• להעביר את השקית מהמקפיא למקרר להפשרה הדרגתית.
• להפשיר מחוץ למקרר ולהכניס למקרר לפני שהופשר באופן מלא.
• להפשיר ע"י החזקת המיכל או השקית מתת לזרם של מים חמים (לא רותחים).

לאחר ההפשרה את תראי שכבה סמיכה על דפנות המיכל או השקית. מדובר בשכבה של שומן. בזמן הערבוב חשוב להמנע מלנער או לשקשק את החלב. את הערבוב יש לעשות בתנועות סיבוביות עדינות עד שהשכבות מתאחדות.

אם הקפדת על כל כללי האחסון ולמרות זאת לחלב יש טעם מוזר וריח מוזר, שקצת מזכיר ריח של סבון אז ככל הנראה הגורם הוא רמה גבוהה של האינזים ליפאז בחלב.

ליפאז הוא אינזים בעל תפקידים חשובים: הוא מפרק את השומנים בחלב ובכך תורם לספיגה של חומצות שומן וחומרים מסיסי שומן במערכת העיכול של התינוק ובנוסף יש לו יכולת לנטרל פרזיטים. העניין הוא שמהרגע שהחלב נשאב, ליפאז מתחיל לפרק שומנים בחלב לחומצות שומן והשינוי הזה במרכיב השומני של החלב גורם לשינוי בריח ובטעם.

החדשות הטובות הן שפירוק השומנים אינו מזיק (וההפך כאמור מסייע לספיגה) ורב התינוקות יסכימו לשתות את החלב למרות השינוי.

אם התינוק לא מסכים לשתות את החלב ניתן לנטרל את הפעילות של ליפאז טרם ההקפאה באופן הבא:

לאחר השאיבה חממי את החלב בסיר קטן עד שתראי בועות קטנות שמתחילות להופיע צמוד לדפנות של הסיר. ברגע שאת מזהה את הבועות הפסיקי את חימום החלב, קררי ולאחר הקירור הקפיאי.

יש לציין שחימום עלול לפגוע במידה מסוימת במרכיבים חיסוניים של החלב, אך אין לכך השפעה משמעותית בתנאי שלא כל החלב, שהתינוק ניזון ממנו, עובר את החימום.

ומה לעשות אם לחלב יש ריח חמוץ או ריח של חלב מקולקל ולא ריח סבוני למרות שתנאי האחסון תקינים?

סיבה אפשרית לכך היא תהליך כימי שקורה למרכיבים מסוימים בחלב בזמן האחסון. על מנת להקטין את התופעה אפשר לנסות להחליף את סוג מי השתיה שאת שותה (היות ויונים של ברזל או נחושת במי השתיה עלולים להיות מעורבים בתגובה המדוברת), כמו כן אם את נוטלת תוסף של אומגה 3 נסי להמנע ממנו לתקופה מסוימת ולעקוב אחר השינוי בריח/טעם החלב.

אם יש לך סטוק של חלב קפוא והתינוק מסרב לשתות אותו- נסי לערבב את החלב המופשר עם חלב טרי. תתחילי מחצי מופשר וחצי טרי ובהדרגה תקטיני את אחוז הטרי במנה.

מקורות:

1. http://kellymom.com/bf/pumpingmoms/milkstorage/lipase-expressedmilk/
2. ABM Clinical Protocol #8: Human Milk Storage Information for Home Use for Full-Term Infants (Original Protocol March 2004; Revision #1 March 2010) http://www.bfmed.org/Media/Files/Protocols/Protocol%208%20-%20English%20revised%202010.pdf
3. Core Curriculum for Lactation Consultant Practice. 3 edition