עמוד הבית / אחרי הלידה / למה התינוק שלי לא שבע אחרי הנקה???

למה התינוק שלי לא שבע אחרי הנקה???

 

ככה מתחילים בערך רב הפוסטים בקבוצות הנקה השונות או לחילפין הודעות שמגיעות לי לוואטסאפ.

"אני לא מבינה מה לא בסדר, התינוק יונק יונק יונק יונק ולא שבע, אני רוה שיש חלב שד, יש לו חלב בפה, העליה במשקל תקינה אבל מרגיש לי שהוא פשוט לא שבע…"

אחרי שאני נותנת להן לסיים ולפרוק אני מדובבת ושואלת- ספרי לי רגע איך נראת הנקה, איך היא מתחילה, ומה קורה במהלכה.

לרב, התינוק יונק בצורה נינוחה ורגועה, אין כאבים או אתגרים בהנקה, לאחר זמן מה התינוק מסיים לינוק, בין עם ינק צד אחד או שניים, ונרדם.

האם מתמוגגת מאושר, התינוק שלי ינק ונרדם זה הזמן להניח אותו וללכת להתאוורר קצת, לשרותים, לנשנש משהו או סתם לחלץ עצמות שכן הימים הראשונים אחרי הלידה יכולים להיות מאוד אינטנסיבים. ואז… איך שהיא מניחה את התינוק ומתחילה תזוזה הוא במקרה הטוב ישן רבע שעה או שניה אחרי פוקח את העיניים ומחפש אותה. אוכל את הידיים, בוכה, מקטר ומביע חוסר שביעות רצון. אמא שרואה את התינוק שלה מכניס ידיים לפה ומוצץ אותם מיד תחשוב שהתינוק שלה מורעב, מת מת מת מרעב. רגע אבל עכשיו הוא ישב וינק כל כך יפה, כל כך בנחת זו היתה נראת כמו הנקה מושלמת. מה קרה???  כמה מתסכל זה יכול להיות, איך הוא כל כך רעב? אוי החלב שלי לא טוב? אולי כמות החלב שאני מייצרת לא מספקת אותו? אולי החלב שלי לא איכותי. אולי ליתר בטחון אתן לו בקבוק כדי שבטוח לא יהיה רעב??

או שאולי פשוט התינוק שלך סופר נורמלי..

תינוק זה בערך הדבר האחרון בעולם הזה שהוא נשאר מחויב לטבע כל עוד מאפשרים לו. ההתנהלות הצרכים והיכולות שלו הם רק האינסטינקטים שהוא נולד אתם. בהמשך תגיע גם הלמידה אבל כל התקופה הראשונית היא מערכת של סיפוק צרכים שנובעים מהאינסטינקטים.

כשהתינוק ברחם הוא מרגיש עטוף ומוגן, בכל רגע שהוא מגיש צורך הוא יכול לבלוע מי שפיר לספק את צרכיו ללא עזרה חיצונית ולהרדם בזכות התנועה הטבעית של האמא בה הרחם הופך למן ערסל נעים ומרדים.

כשהתינוק נולד הוא מצפה לפגוש באותם תנאים ללא כל שינוי. כשהוא רחוק מהתנועה, מרעש הדופק הפועם ומחום קבוע הוא עלול להרגיש לא מוגן ולא מטופל. הדרך הכי טובה עבורו להבטיח שמשהו ירים אותו זה לסמן שהוא רוצה לינוק, שום אמא לא תשאר אדישה למראה תינוק שנדמה כי הוא רעב. אחרת היו מנסים להמשיך ולהרדים אותו בעריסה או במיטה.

חשוב להבין שתינוק המבקש לינוק הוא אינו בהכרח רעב. היניקה ממלאת לא מעט פונקציות בתקופת הראשונית. היניקה מפעילה את כל השרירים הטבעתיים שמגבירים את פעילות מיצי המרה ומערכת העיכול. בזמן היניקה משתחררים אנדורפינים והורמונים נוספים המרגיעים ומרדימים את התינוק.

כאשר מעבירים תינוק ממקום חם למקום קר או ממקום עם דופק למיטה שמרגישה לו זרה לא נתפלא שמהר מאוד הוא יחזור לחפש אותנו.

נתתי לו בקבוק אחרי ההנקה והוא לגם אותו מהר ובשקיקה אותו… אולי באמת יש בעיה….

כפי שנכתב קודם, כאשר תינוק חסר שקט או חסר שביעות רצון הוא יבקש וירצה לינוק. גם אם הוא לא רעב היניקה והמציצה תרגיע אותו ותספק לו את הצורך המידי. כאשר תינוק יונק הוא יודע לשנות את אופן היניקה בהתאם לצורך האמיתי ויש לו אפשרות לייצר יניקה תזונתית ויניקה לא תזונתית רק לשם הרגעה או הרדמות. כאשר תינוק כזה שלא באמת רעב אבל עדיין מבקש לינוק יקבל בקבוק חלב הוא ימצוץ אותו בהנאה כי הוא צריך את הנחמה וההרגעה. בניגוד לשד ביניקה מבקבוק אין לו בחירה, הוא מוצץ והחלב נשפך לפיו. ציק צק הוא מחסל את הבקבוק ואנחנו נשארות פעורות פה ומבולבלות. כל כן זה לא מהווה שום אינדיקציה לרעב. חשוב לציין שהמקרה הנל רלוונטי רק כשאר אנחנו יודעים שהתינוק יונק בצורה יעילה, העליה במשקל תקינה ואין אתגרים מיוחדים בהנקה.

אז איך בכל זאת ניתן להעניק לו את כל מה שצריך וגם להתחיל ללכת לשרותים מדי פעם?

קודם כל חשוב להבין מדוע ההתנהגות הזו קוראת, עכשיו כשהבנו שהרי יש חוסר הלימה בין התינוק שהרגע סיים לינוק, ישן עלינו מעולף לבין אותו תינוק שעוד שניה יבכה מ"רעב" בעריסה והרי זה לא שברגע שאני שמה אותו בעריסהמופעל מנגנון ריקון קיבה והוא הופך למורעב..

כאשר נבין את ההגיון ומה התינוק מרגיש נוכל להשמש בכל מני עזרים כדי לצמצם את המקרים האלו.

אחת הדרכים הכי יעילות היא הנקה בשכיבה. ההנקה בשכיבה זה בהחלט אחד הדברים שיכולים לשנות את החיים בתקופת ההנקה. ההנקה בשכיבה מתבצעת בכמה תנוחות, המועדפת לטעמי הינה הנקה בשכיבה בתנוחה בה האמא שכובה על המיטה והתינוק שוכב גם הוא על המיטה עצמה במקביל לאמו. אם האם מניקה משד ימין היא תשכב על הצד הימני של פלג הגוף שלה. באופן הזה האמא יכולה להיות נינוחה בזמן ההנקה, גופה רפוי ללא מאמץ מיותר והבונוס המרכזי הוא שאם מקפידים להניק בסביבה בטוחה לאחר שהתינוק נרדם אפשר פשוט להשאיר אותו ללא תזוזה לאחר ההרדמות וזה יחסוך מאתנו את ההתמודדות עם הצורך להעביר אותו לאנשהוא לאחר ההנקה ולמנוע התעוררויות תכופות.

אם סדר היום שלך לא מאפשר הנקות תכופות במיטה או שלחילופין את לא מתחברת לתנוחה הזו ניתן גם להשאיר את התינוק עליך ליותר מכמה דקות ולחכות שהוא יכנס לשינה עמוקה, על מנת לוודא שזה קורה נסי להרים לו את אחת הידיים ולראות שאין התנגדות ושנשמטת בכבדות . כמו כן נסי ללמוד את השינוי הנשימתי שלו וככה להקל על הזיהוי במעבר לשינה עמוקה.

טריק נוסף הינו להשתמש בחיתול טטרה שהיה על גופך בזמן ההנקה ועל כן קיבל טמפרטורה נעימה. אפשר לנסות להניח אותו על הטטרה במקום על הסדין הקר ובכך להקל את המעבר ולצמצם סיכוי של התעוררות.

 

החודשים הראשונים לאחר הלידה מלווים בהמון שינויים. התינוק משנה ללא התראה מראש את זמני ההאכלה זמני השינה הצרכים שלו,חשוב להבין את זה ולהיות מוכנים לחיים דינאמיים ללא זמנים ברורים וקבועים.

אם בכל זאת את מרגישה שמהו לא עובד בצורה נכונה, או שיש לך ספקות חשוב לדבר עליהן ורצוי לעשות זאת עם אשת מקצוע מוסמכת. יש תמיכה רחבה בקהילה, מפגשי הנקה, קליניקות הנקה קהילתיות וקליניקות בתחנות טיפת חלב .

 

 

 

 

 

אודות עומר מלי-הנגבי

אמא ל 3, יועצת הנקה מוסמכת Ibclc ומלווה הורים לאחר לידה.

מומלץ גם לקרוא את:

תינוקות וגזים, איך שורדים?

  תופעת הגזים אצל תינוקות היא תופעה מוכרת, ומתחילה בדר"כ בגיל שבועיים/שלושה עד בערך גיל …