מה הקשר בין אפס הפרדה להנקה?

 

כבר שמעתן בוודאי את המונח אפס הפרדה שמדברים עליו עכשיו כל הזמן בפייסבוק. נו, הקטע הזה שלא נפרדים מהתינוק בכלל, שנשארים איתו שעתיים עור לעור בחדר הלידה, ומלווים אותו לכל אורך תהליך הקבלה שלו בתינוקייה, בכל בדיקות הרופאים וההליכים הרפואיים השונים, ובעצם לא עוזבים אותו לבד לרגע עד לשחרור מבית החולים.

באחד מסיורי הלידה באחד מבתי החולים שהתחילו לאפשר אפס הפרדה כחלק מהשירות ליולדות, המיילדת שערכה את הסיור אמרה להורים שאם האמא לא מתכננת להניק, אז היא בעצם לא צריכה לעשות אפס הפרדה. פרט לכך שהמשפט הזה הותיר הורים רבים באותו סיור ובפייס בהלם מוחלט, עלתה הסוגיה והשאלה – מה הקשר בעצם בין אפס הפרדה להנקה, הוא קיים בכלל?

התשובה פשוטה, אפס הפרדה חשוב לאם ולתינוק, בין אם הוא יונק ובין אם לא. מגע העור לעור חשוב לתינוק באותה מידה בשני המצבים, הבונדינג חשוב לאם ולתינוק באותה מידה בשני המצבים, כמו גם התמיכה והניחום בכל התהליכים המכאיבים של תחילת חייו, כך שעל פניו אין קשר ביניהם.

ובכל זאת, חשוב לדעת למי שכן מתכננת להניק, שאפס הפרדה מסייע להתחלה מהירה יותר של הנקה יעילה ונכונה.
איך אני יודעת? קודם כל חקרו את זה המון פעמים, במחקרים שונים מסוגים שונים, ובכל פעם ההשפעה החיובית שיש לעור לעור ואפס הפרדה על הנקה הוכחה, ואף נמצא כי היא משפיעה חודשים רבים  לאחר הלידה. שנית, אני מקבלת כל הזמן עדויות על נשים שהופרדו בעבר מתינוקם, וכעת הצליחו ליישם אפס הפרדה, והן מתארות את ההבדל שהן מרגישות –  כמה התינוק היה הרבה יותר רגוע ושלוו, וההנקה הלכה הרבה יותר בקלות. הן מציינות כי להרגשתן ההבדל הוא בגלל שהתינוק היה איתן, ולא בגלל הניסיון שצברו. ואחרון חביב, תינוקות שנשארים על אמא שלהם עור לעור שעתיים, זוכים הרבה פעמים לזחול אל השד עוד בחדר הלידה, כשכל האינסטינקטים של היניקה עדיין חדים, ולהיצמד לשד עצמאית בצורה יעילה ונכונה. הדבר הכה טבעי ומולד הזה מסייע לכך שגם ההנקות הבאות יהיו יעילות וטובות באותה מידה.

זה גם הגיוני, הרי תינוקות שנמצאים באפס הפרדה מקבלים הרבה יותר הזדמנויות להתנסות בהנקה מאשר תינוקות שהועברו לתינוקייה ושוהים בה, לבד, במשך שעות. תינוקות באפס הפרדה זוכים לתגובה מהירה יותר לסימני הרעב הראשוניים שלהם – אתן וודאי מכירות את הסימנים הללו – התנועעות בחוסר נוחות, קולות של מציצה, מציצת האצבעות… תינוק שנמצא כל הזמן ליד אמו יגיע לשד כבר בשלב שבו הוא מאותת עם סימנים אלו על רעב, כך שהוא יגיע רגוע, ומוכן למספר ניסיונות היצמדות והתנסות בתנוחות שונות. לעומת זאת, תינוק שהראה סימנים אלו בתינוקייה, אך בפועל הגיע לשד רק מאוחר יותר, לאחר שבכה, לעיתים יהיה חסר סובלנות ורעב כך שיתקשה להיצמד נכון, האם עשויה להיפצע ועלולים להיווצר קשיים בהנקה.

צריך גם לזכור את התינוקות הישנוניים, אלה שמכיוון שהם שוהים לבד בתינוקייה, בוכים ולא נענים בהרמה, הרגעה או הנקה ונרדמים,  (מחקרים מצאו שהתינוקות האלה ישנים אך עדיין נמצאים במתח בדיוק כמו שהיו קודם, כשבכו). בכל פעם שאני פוגשת בתינוק כזה, אני רואה מחדש כמה לא פשוט להעיר אותו להנקה, למרות שהוא בהחלט נראה רעב (האגרופים שלו קפוצים, המצח שלו מכווץ). לא תמיד האמא של התינוק הזה תפגוש יועצת הנקה שתדריך אותה לעשות עם תינוקה עור לעור, ואם זה לא מעיר אותו, לסחוט כמה כפיות חלב ולאט ובעדינות לטפטף אותן לתוך פיו. רוב האמהות פשוט ימתינו שהתינוק שלהן יתעורר מעצמו לינוק, וכאשר הוא לא יעשה זאת במשך שעות (לעיתים יממה שלמה), הן יחשבו שהוא פשוט לא רעב (ויש גם תינוקות כאלו, כך שזה בהחלט מבלבל). אפס הפרדה מונע את המצב הזה.

שתי נקודות נוספות שבהן אפס הפרדה תורם לתהליך ההנקה – בצמצום הקושי סביב הלילה השני והגודש של היום השלישי. הלילה השני, נקרא גם "לילה לבן" כי בו הרבה תינוקות מבקשים לינוק כל הזמן (המטרה היא לסנכרן בין ייצור החלב לצורך של התינוק). כאשר אם נמצאת באפס הפרדה עם תינוקה, היא לא מבזבזת זמן ואנרגיה על טיולים לתינוקיה ונותנת מענה מדויק לצרכיו ושניהם פחות מתוסכלים. בהמשך לכך, תינוק שיהיה ליד אמא שלו כל הזמן, מן הסתם יינק לפי דרישה ולא לפי ההוראות והתנאים של התינוקייה, וכך, על ידי  פינוי יעיל ותכוף של החלב מן השד, ברוב המקרים יימנע הגודש הידוע של היום השלישי.
לסיכום, לאפס הפרדה יש השפעה חיובית גדולה מאוד על ההנקה, אך חשוב לי מאוד להדגיש שזהו לא פתרון קסם לכל הבעיות שעלולות לצוץ בהנקה, אם לתינוק או לאם בעיות פיזיולוגיות או אחרות שהופכות את ההנקה לאתגר, אפס הפרדה לא תמיד יסייע, במקרים כאלו האם תצטרך סיוע צמוד ויעיל, שלא תמיד קיים בבתי החולים, וכדאי לה מאוד להזמין ייעוץ חיצוני כמה שיותר מהר, עוד בעודה בבית החולים.

אז שתהיה לכולן לידה קלה, אפס הפרדה והנקה נטולת כאבים וקשיים.

אליענה עובדיה, מייסדת ארגון אפס הפרדה ומדריכת הנקה מוסמכת. נשואה לדורון ואמא ליונתן, שחר, אריאל ותמר, כולם ינקו. בעלת ניסיון רב בליווי נשים ללידה באפס הפרדה, בסיוע בבחירת בית חולים מתאים עבורן ובייעוץ הנקה ותמיכה לאחר הלידה. , 0528544294 , צילם: אורי גלילי
https://www.facebook.com/zero.separation.il/
https://zero-separation.co.il/
http://www.eliana-baby.co.il/

איך אדע אם התינוק שלי יונק מספיק?

מזל טוב!! אז הלידה הסתיימה, מתחילים לעכל , התינוק שלך האנדרנלין יורד והעבודה מתחילה .

הדרך הכי טובה ונכונה לדעת אם התינוק שלך יונק מספיק היא לספור את כמות היציאות שלו והחיתולים הרטובים.

לוקח זמן עד שלומדים להרגיש ולזהות יניקה יעילה.

בימים הראשונים  כאשר יש רק קולוסטרום קשה להבין אם התינוק אכן יונק. הקולוסטרום מאוד סמיך והכמות שלו לא גדולה. אם נלחץ על השד נראה רק טיפה או טיפות בודדות. לוקח לאם הטריה זמן לסמוך על הגוף ועל כך שהוא דואג לתינוק שהרגע יצא.

התינוק מרגע הלידה יונק לפי דרישה והוא זה שמנהל את ההנקה, כאשר נספור ביממה מינימום 8 הנקות.

ביממה הראשונה נרצה לראות מינימום פיפי אחד וקקי אחד שצבעו לרב יהיה שחור , הצבע הוא בעצם מהמקוניום שנמצא בקיבת התינוק מהמי שפיר.

ביממה השניה נרצה לראות מינימום 2 חיתולים עם פיפי ו 2 חיתולים עם קקי.

ביממה השלישית כבר נצפה לפחות ל 3 חיתולים עם פיפי ו 3 חיתוים עם קקי כאשר הצבע של הקקי ילך ויתבהר , משחור יהפוך לחום ואחרי 3 -4 ימים כבר יהיה בצבע צהוב חרדלי עם גרגירים.

החל מהיממה ה 3-4 נצפה לראות מינימום 4 חיתולים עם פיפי ו 3 חיתולים עם קקי.

במידה ובבית חולים יש הרושם שהתינוק לא יונק בצורה יעילה וממליצים לכם לתת לו תוספת חשוב להבין אם זה באמת נחוץ, אם זה נאמר כי באמת יש בעיה קונקרטית או שמה הצוות החליט להוסיף לו רק "ליתר בטחון".

במידה ויש צורך אמיתי ניתן לסחוט קולוסטרום למזרק עם פקק או לכפית ולתסף את התינוק אחרי ההנקה ובין ההנקות. גם אם נראה שאלו כמה טיפות בודדות ככל שנעשה יותר עיסויים נגרה יותר את השד ונסחוט ככה יהיה קל יות קל לסחוט וקולוסטרום.

 

מה זה בכלל הכנה להנקה?

הכנה להנקה. יש דבר כזה?

זמן ארוך כל כך את מתכוננת ללידה המיוחלת: היכן ללדת? מי ילווה אותי? לידה טבעית או שימוש במשככי כאבים? קורס הכנה ללידה? מפגש ועוד מפגש…

ואז זה קורה. תינוק חדש בחוץ. ומה עכשיו? מה עושים?

ברוב המקרים נותנים לכם קצת זמן להיות ביחד בחדר הלידה, קוראים לזה "בונדינג" – ואם זה מתאים ומצליח, אז יש גם הנקה בחדר לידה והכול טוב ויפה ושמח והקוקטיל ההורמונלי חוגג אצלך בגוף. איזה כיף.

עוברות כמה שעות. את כבר במחלקה. מתאוששת. מעכלת.

והנה מגיע האתגר הבא. אתגר שבעצם לא ממש נערכת אליו, כי מי עושה הכנה להנקה? עושים  הכנה ללידה, ואחר כך, אם צריך מתייעצים לגבי הנקה…

אז זהו, שזה לא לגמרי מדויק. וכן אפשר להתכונן על מנת להתמודד עם השאלות הכי נפוצות והכי רלוונטיות: אולי התינוק כבר צריך לאכול? יש לי חלב? איך אני יודעת אם זה מספיק לו? אווץ' זה נורא כואב! מה הוא עושה שם? צד אחד מספיק? אולי הוא בכלל לא רעב עדיין?

הוכח שהכנה להנקה מגבירה במידה ניכרת את סיכויי ההצלחה בהנקה.
בהכנה להנקה תוכלי לקבל את הכלים לשעות הראשונות שלך עם תינוקך, תוכלי להיות מוכנה ללילה הראשון שלכם ביחד ועוד יותר ערוכה לקראת הלילה השני…
בהכנה להנקה תקבלי סקירה של התרחישים הנפוצים ליומיים-שלושה הראשונים. לפעמים האתגר הוא החיבור עצמו של התינוק לשד, במקרים רבים התמונה רחבה יותר, ולכל מקרה קיימות דרכי התמודדות.

הקושי הנפוץ ביותר הוא קבלת עזרה בזמן הקריטי הזה. צוות האחיות בבית החולים לא תמיד מיומן ומוכשר בענייני הנקה ובעיקר לא פנוי לעזור לכל יולדת באופן אישי. התקנים ליועצת הנקה בבית חולים מקשים מאוד: יועצת אחת אמורה לתת מענה לשתי מחלקות… מובן שזו משימה בלתי אפשרית.

עוד יתרון להכנה להנקה, נוסף על המוכנות המעשית, הוא האפשרות להתייעץ עם אותה היועצת שהעבירה לך את מפגש ההכנה. גם התייעצות טלפונית ראשונית יכולה לעזור, מפני שאתן כבר מדברות "אותה השפה", ואת מבינה על מה היא מדברת.

לפעמים זה כל מה שצריכים. להיות מוכנים. ידע הוא כוח. גם בעולם ההנקה.

בהצלחה!

 

התינוק הזה שלך

נכון שרב הנשים יולדות בבית החולים ושם יש תינוקיות שנתפסות כחלק בלתי נפרד מ"השירותים" שמגיעים לנו מבית החולים ותמיד נדמה שזה הנחלה האחרונה של השקט לפני שלוקחים את התינוק הביתה ואולי כדאי לנצל את הקיום שלה כמה שיותר לפני שנצטרך להתעורר לחיים האמיתיים אבל חשוב לזכור- שהתינוק הזה הוא שלכם והוא מכיר אתכם, התינוקיה מבחינתו זה שדה זר ולא מוכר, הוא מכיר רק אתכם את הריח הקול הדופק וכל נוף אחר מכניס אותו למצב של סטרס מיותר. הבונדינג עם התינוק ואי ההפרדה של התינוק מהאם חשובים מאוד וכן יפחיתו בעיות עתידיות אפשריות בהנקה.

אחרי הלידה זכותכן המלאה לבקש שהתינוק ישאר אתכם כל הזמן, אף אחד לא יכול לחייב אכן לקחת אותו , במידה ואין צורך בבדיקות קריטיות והתינוק נולד בשבוע הריון תקין במשקל תקין וכל הנתונים מאשרים כי הוא תינוק בריא אין שום סיבה שהוא לא יהיה צמוד לאמא שלו.

ניתן לבקש מצוות התינוקיה לקרוא לכן להגיע אליהן עם התינוק במידה ויש צורך בבדיקות שונות או לכל ברור אחר. אם אכן נקראתם להגיע רצוי וכדאי שתהיו  לידו במהלך הבדיקות והשהות שם.

בטבע הגורים נמצאים עם האמא מרגע הלידה ועד ליציאה לעצמאות, שום חיה לא תתין את גורים שלה למשמר אצל משהו אחר, יתרה על כך  יש חיות שינטשו את הגור שלהם לאחר שמתברר להם שמשהו זר נגע בהם.

אמא שמגיעה עם ילד גדול לבית חולים, לעולם לא תתן לאף אחד לקחת אותו ממנה ובטח לא תאפשר שהוא ישן במקום דמוי תינוקיה.

 

האחיות בתינוקיה מקסימות ומקצועיות, אבל אין סיכוי שארבע אחיות יצליחו להשתלט על שלושים תינוקות גם אם הן הכי מקצועיות שיש. תינוקיה זה מקום לתינוקות שהאמהות שלהם מאיזו שהיא סיבה לא מסוגלות בשלב הזה לדאוג להם בצורה עצמאית. ואם רק תינוקות כאלו היו נמצאים שם , הם היו זוכים לקבל יחס ראוי ומכובד, אבל במצב כיום זה פשוט בלתי אפשרי.

 

 

הנקה וצרכי התינוק

 

בשעתיים הראשונות לאחר הלידה התינוק ערני ויחפש באופן טבעי את השד כדי לינוק. לאחר לידה טבעית, אם היינו מאפשרים לו הוא היה זוחל על האמא ומחפש באופן עצמאי את דרכו לשד, ולכן המצב האידיאלי לאחר הלידה הוא להניח את התינוק על האם. מגע עור התינוק עם עורה של האם (skin to skin) גורם לו להרגיש במקום הכי בטוח והכי טבעי עבורו, מאזן את מדדיו בצורה מושלמת, וגורם לשחרור הורמון האוקסיטוצין – הורמון האהבה – שמאוד חשוב לבונדינג ההתחלתי. במהלך כול ההריון התינוק שמע את קולה של האם והרגיש את מקצב הדופק שלה. תנוחה זו, על האם, מאפשרת לו "נחיתה רכה" והמשכיות טבעית ונכונה עבורו לשלב שלאחר היציאה מהרחם.

לאחר שעות העירות התינוק לרוב יכנס למצב של שינה עמוקה שתימשך כעשרים שעות. בטווח הזמן הזה יהיו לו רגעים של עירות ומעבר בין שינה קלה לשינה עמוקה יותר. למרות שנדמה כי התינוק ישן ממש חזק והוא אינו צריך אותנו זה דווקא הזמן שהכי חשוב שהוא יהיה ליד האם, כי בכל פעם שהוא יתעורר הוא מיד יחפש אותה. אם לא יקבל מענה מידי, הוא ישקע שוב בשינה עמוקה שעלולה לגרום לו לא לינוק מספיק, מה שעלול לייצר אתגרים מיותרים שיפרו את השלווה והאידיליה לאחר הלידה.

אם התינוק אינו מתעורר בצורה מספקת נוכל לסחוט קולוסטרום לכפית או למזרק ולהאכיל אותו בצורה זו.

ביממה הראשונה התינוק צריך רק 5-7 סיסי בכל 3 שעות. מכיוון שהקולוסטרום מאוד סמיך ומרוכז עם תרגול נכון של סחיטה ניתן לספק לו את הכמות הדרושה לו. הסחיטה נעשית מהחלק האחורי של השד לכיוון הפטמה, הסחיטה היא מהעטרה ולא מהפטמה עצמה.

ביממה השניה התינוק התינוק צריך לקבל 15 סיסי בכל 3 שעות, ביממה השלישית בסביבות ה 30 סיסי והכמות תעלה ב 10 סיסי ליום עד ליממה השישית.

הקיבה של התינוק מאוד קטנה וגודלה בערך כגודל האגרוף שלו, הבקבוקי תמ"ל הניתנים בקלות במחלקת היולדות מכילים כמות של 90 סיסי . כאשר אמא בפעם הראשונה תנסה לסחוט קולוסטרום מהשד ותתקל בכמה טיפות בודדות בלבד עלולה להרגיש תסכול ובלבול אל מול כמות התמל הנמצאת בבקבוק. חשוב להבין כי כמות של 90 סיסי אינה רלוונטית לתינוקות בשלב זה של חייהם, זו כמות שתינוק מגיע אליה רק בסביבות גיל חודש וחצי ומה שיש בשד לאחר הלידה לגמרי מספק את התינוק שלך.

האם יש לי מספיק חלב?

אחת הסוגיות שהכי מטרידות נשים לאחר לידה.  לא חסרים סיפורים מחברות אמהות ובנות משפחה מספרות שלא הניקו כי לא היה להן מספיק חלב. זה טבעי שאנחנו כאמהות נרצה להעניק לתינוקות שלנו את הכי טוב שניתן והרצון הזה מלווה בהרבה תהיות וחששות שמה אנחנו עושות משהו לא נכון . המקום הזה מיצר חרדות וסטרס גם סביב ההנקה .

הגוף שלנו מכין את עצמו להנקה כבר מתחילת ההריון, בשבוע ה 16 להריון נוצר הקולוסטרום, החלב הראשוני, אותו נוזל סמיך ,הקולוסטרום מרפד את הקיבה של התינוק, מנקה אותה משאריות המי שפיר ומיצר את הפלאורה הראשונית  בעזרת  6 מליון נוגדנים שונים שהם בעצם החיסוניות הראשונית שמגנה על התינוק שלנו במפגש עם העולם שבחוץ. לאחר הלידה עם יציאת השליה יעזבו את הגוף ההורמונים של ההריון ויפנו את מקומם להורמונים שאחראיים ליצור החלב.  הקולוסטרום יזין את התינוק שלנו ב 3-4 הימים הראשונים אחרי הלידה ובסיומם יגיע החלב השופע .

הגעת החלב עלולה להיות מלווה בתחושת גודש בשד, חמימות עומז ולעיתים חוסר נוחות. כאשר יש גודש מאוד חשוב לשים קרח על השד לעשות הרבה עיוסיים ולהניק כמה שיותר.

ישנם כמה מצבי קיצון  שעלולים לגרום לעיכוב ביצירת חלב אך רב הנשים יוכלו בלחיצה על השד וסחיטה ידנית נכונה לראות את הקולוסטרום מבצבץ מהפטמה וזו זריקת הרגעה חשובה מאוד.

 

התינוק הוא זה שמנהל את ההנקה,הוא השעון שלנו והוא מחליט מתי הגיע הזמן. תינוקות לא יונקים רק כדי לאכול, המציצה היא אינסטינקט  שלהם , והיא משרתת מטרות נוספות מלבד הזנה. המציצה מרגיעה, מרדימה, עוזרת להם לשחרר את הקיבה, עוזרת  בתהליך העיכול ובעיקר מסמנת לאם שהם זקוקים לה. התינוק יודע בעת הצורך לעות את השינוי בין יניקה תזונתית שהיא לצורך העברת חלב ויניקה לא תזונתית שהיא לצורך הרגעה עיכול ושחרור ולכן חשוב לחבר את התינוק לשד כאשר הוא מסמן ולא לפי הזמן שעבר מההנקה הקודמת.

בכי זה סימן מאוחר לרעב ומיותר להגיע אליו. תהיו קשובים אל התינוק, לימדו אותו, נסו מההתחלה לזהות את אותם סימנים בהם הוא משתמש  על מנת לבקש לינוק . תחילה התינוק יכניס ידיים לפה, יעשה תנועות חיפוש עם הפה, יזוז בחוסר נוחות ואם לא יקבל מענה יבכה.

 

 

Instagram
×