קטגוריה: מדריכים לאם הטריה

בנק חלב אם – מדוע יש בו צורך?

 הצורך

חלב אם, הסטנדרט של הזנת תינוקות, הוא חומר ביולוגי ייחודי המכיל מגוון רכיבים ביו-אקטיביים כדוגמת נוגדנים, תאי מערכת חיסון, אנזימים, הורמונים, גורמי גדילה, גורמים פרה- ופרו-ביוטיים החיונים להתפתחות ובריאות התינוק. חלב אם אף מציל חיים לתינוקות שנולדו טרם הזמן, תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד, או תינוקות חולים. חלב אם מהאימא הוא האפשרות הראשונה והטובה ביותר עבור התינוק. כאשר אין זה אפשרי, ארגון הבריאות העולמי קבע כי האלטרנטיבה הראשונה לחלב אם מהאם היא חלב אם מתורמת שמקורו מבנק חלב אם מוסמך.

בנקי חלב אם, בדומה לבנקי דם או רקמות אנושיות אחרות, קמו כדי לתת מענה לצורך בריקמה אנושית במקרה של התחליף הסינטטי אינו מספק. בנקים לחלב אם פועלים במדינות מפותחות בעולם למעלה מ-30 שנה ומספרם בצמיחה. על פי נתוני 2014, רשת הבנקים חולשת על כ- 40 מדינות וכ-270 ערים ובעלת מחזור שנתי של כ-5,000,000 ליטר חלב אם. הבנקים לחלב אם מנוהלים בסטנדרטים גבוהים תוך שימוש במערכות בקרת איכות ונהלים מסודרים להבטחת בטיחות ואיכות חלב האם.

שימוש בחלב אם מבוקר מתורמת עבור תינוקות ובעיקר פגים אשר אינם ניזונים מחלב אמם יכול למנוע תמותה, להפחית תחלואה (כולל (necrotizing enterocolitis NEC, לקצר ימי אשפוז ולחסוך הוצאות הטיפול ביילוד. הזנה בחלב אם חיונית לבריאות התינוק והתפתחותו גם לאחר שיחרורו מאישפוז וגם לתינוקות שנולדו במועד ובמשקל לידה תקין, ויכולה להקטין את הסיבוכים הרפואיים והגדיל את הסיכוי כי התינוק ישגשג. אירגוני הבריאות מעריכים כל שינוי קטן בהזנה של תינוקות בחלב אם כחיסכון של מיליוני דולרים על מערכות הבריאות.

האתגרים הנאונטולוגיים בישראל, ייחודיים בהשוואה למדינות מערביות אחרות, בשל השילוב בין כמות גבוהה של טיפולי פוריות ומצוקת  משאבים אישפוזית ופוסט-אשפוזית, אחרי שחרורם מבתי החולים. בישראל 150,000 לידות לשנה, כ-10% נולדים בטרם עת (ועולה בכ-2.5% בשנה), כ- 1% מהלידות במשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ- 1500 גר') ואלה אחראים לכ- 15% מהפגיעות ההתפתחותיות החמורות בתינוקות, לכ- 45% מתמותת התינוקות הארצית ולכ45% מכלל ימי האשפוז ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. לפי נתוני הפורום למען הפגים, בכל שנה מתים 277 פגים, אחוז תמותה גבוה מאוד למדינה מערבית, ולא ניתן מספיק מענה לפגים לאחר שיחרורם מבתי החולים. לאור העדר בנק חלב אם בארץ, מתקיים שיתוף חלב אם למתן מענה לשימוש בייתי דרך הפורומים ורשתות חברתיות, באופן בלתי מבוקר. מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית, איגוד רופאי הילדים האמריקאי וגופי בריאות מערביים נוספים (כולל ישראל) פרסמו ניירות עמדה בנושא שבו המליצו נגד האכלת תינוקות בחלב אם שנרכש דרך האינטרנט. משרד הבריאות הישראלי פועל לעודד הקמת בנק חלב אם בבתי חולים ואף הוציא חוזר בנושא. טרם הוקם בנק חלב אם בישראל.

 

המודל

העמותה לתרומות חלב אם התאגדה לצורך הקמת בנק חלב אם במודל מרכזי-פרטי אשר יקום במתקן מרכזי אחד ייעודי למטרה זו, שאינו מוצמד בית חולים, ואשר יתן מענה כולל לצרכים האשפוזיים והפוסט אשפוזיים בחלב אם. העמותה מאמצת את המלצות משרד הבריאות והקריטריונים שנקבעו על ידו לנמענים הזכאים לקבלת חלב מבנק החלב, ויתן מענה לאוכלוסיות ייעד שונות הן בשל צרכים רפואיים או בשל העדר (מלא או חלקי) של חלב אימם.  הבנק מתעתד לספק חלב אם לכל תינוק או נזקק בעל צורך רפואי או תזונתי בחלב אם.

 

מייסדות העמותה

ד"ר שרון ברנסבורג-צברי (PhD למדעי החיים) יועצת הנקה בינלאומית מוסמכת ומדריכת לה לצ'ה הינה פעילה מובילה בתחום הנקה וחלב אם בישראל. ד"ר שרון הרמתי וד"ר רביד שכטר-אושפיזין PhDs) למדעי החיים) פועלות בתחום איכות חלב אם בשנתיים האחרונות והינן המייסדות של חברת מיימילק לאברטוריס בע"מ, מרכז חדשני למחקר ופיתוח בתחום חלב אם. חברת מיימילק פועלת בשותפות עם המעבדה הרפואית הפרטית AML ונתמכת ע"י המדען הראשי.

 

תפקידי הבנק

העמותה תפעל להקים מערך מפוקח מבוקר ובסטנדרטים גבוהים לאספקת חלב אם מתורמות למשתמשים, הכולל בתוכו את התהליכים הבאים: גיוס תורמות ובדיקות תיאומן, שאיבת חלב אם בבית התורמת בהתאם לנהלים, הובלה בשרשרת קירור לבנק מרכזי, טיפול בחלב אם בבנק החלב (תוך שימוש במערכות מבוקרות ומנוטרות, בידוק חלב גולמי, איחוד חלב לאצווה, פיסטור, בידוק אצווה וניהול מבוקר של מאגרים), והפצה בקירור למשתמש. לפי הערכות הצורך בישראל ובהתאם לנתונים מבנקים בארהב, הבנק בהספק מלא צפוי לספק 300 ליטר חלב אם בחודש  (3600 ליטר  שנתי), ויתמוך במערך של כ40 תורמות חודשיות (בהתאם לממוצע של 7.5 ליטר בחודש תרומה לאישה).

בימים אלה אנו מגייסים מימון לצורך הקמת הבנק. הבנק הינו מלכ"ר (מוסד ללר כוונת רווח) כך שכל תרומה תקצר את משך הקמת הבנק או תוזיל את עליות החלב.

 

לתרומה כספית: https://secured.israeltoremet.org/donate/HMBankIL

אתר הבנק: http://hmbank.org.il

פייסבוק: https://www.facebook.com/hmbank.il

 

למידע נוסף, במקרה של איתור תורם אשר יהיה מעוניין לעזור בסכום משמעותי, אפשר גם לד"ר שרון ברנסבורג-צברי sharron.zabary@gmail.com

 

ידוע שלפני הלידה יש איזה לחץ כזה של להספיק לקנות הכול. כשזה מתוסף על אפקט הקינון זה עלול להיות מוגזם. מי מאתנו לא קבלה שלל רשימות ציוד מחברות שלה כהכנה ללידה המתקרבת. אבל מה שהחברות שוכחות לספר לכן זה שברב הדברים שהן קנו הן השתמשו לא יותר מפעמיים…

אז ניסינו ליצור רשימת קניות מעשית בעבורך-

עגלה – אחד הפריטים היחידים ששווה להשקיע בהם בילד הראשון. הפרמטרים החשובים הם משקל, יציבות ואופן הקיפול. יש עגלות שמתקפלות מאוד בקלות ואפשר להרים אותן למכונית ביד אחת .

תיק עגלה – חשוב שיוכל להתחבר לעגלה, שתהיה בו חלוקת תאים נוחה ושיהיה  גדול מספיק כדי להכיל את כל הנחוץ.

מנשא – מנשא זו אחת הרכישות הכי חשובות שיש, אין כמו לשים את התינוק במנשא ולהיות בתנועה. זה פיתרון קסם לכל חוסר שקט לא ברור של התינוק. מנשא זה משהו שחשוב להביא גם לחדר לידה, זו דרך נהדרת לשמור את התינוק קרוב אלינו אחרי הלידה מבלי להשקיע מאמץ מיותר וכך גם מי שאתנו יכול לעזור לנו ולהקל עלינו. יש מנשאים שונים שמתאימים לשלבי התפתחות שונים של התינוק. בסמוך ללילדה ובתקופה הראשונית של חייו, מומלץ להשתמש במנשא ערסול שיתאים למצב האנטומי של התינוק. מנשאים כאלו  אפשר לשאול מחברים במקום לרכוש חדש.

סלקל – עוד דבר שאפשר לשאול. בסלקל משתמשים בשנה הראשונה לחיי התינוק. מיותר ויקר לקנות חדש, רק צריך לשים לב לתוקף הסלקל.  לפי הוראות של "בטרם" סלקל יוצא משימוש לאחר שש שנים או לאחר שהיה בתאונת דרכים.

מיטת תינוק –נהוג לחשוב כי תינוק חייב מיטת תינוק כדי לישון, אז בואו נעמיד דברים על דיוקם. רוב התינוקות אינם ישנים במיטה שלהם בחודשים הראשונים אחרי הלידה, בשלושת החודשים הראשונים לרוב ישנים בעריסה או במיטה מתחברת קרוב לאמא, יש כאלו שאף פעם לא ישתמשו במיטת תינוק  ויעדיפו מזרן על הרצפה. בכל מקרה אפשר לוותר על רכישה של מיטה בשלב הראשון ואם כבר קונים רצוי לוודא שיש לה דופן אחת שיורדת עד הסוף ואז אפשר להפוך אותה למיטה מתחברת. אם כבר קניתם מיטה אז צריך גם שניים שלושה סדינים, אבל עם זה אפשר לחכות לרגע הרלוונטי.

עריסה – מומלץ לשכור עריסה ולא לקנות. עריסה אפשר לשכור ב"יד שרה" או ברשתות שונות של מוצרי תינוקות וילדים. העריסה משמשת לשלושת החוגדשים או ארבעת החודשים הראשונים בלבד.

שידת החתלה – שידת החתלה היא לכאורה מרכז החדר של התינוק החדש. בפועל- כל ארון אחר או שידה רגילה שיש בהם מקום לבגדי התינוק יהיו טובים מספיק. הרבה אמהות יעידו שהן חיתלו עליה חמש פעמים בערך ואחרי זה היא סתם נשארה עומדת בחדר. אם כבר קונים שידה עדיף משהו באמת יפה ופרקטי שיוכל לשמש אתכם בהמשך כרהיט בבית. טיפ- אם השיש באמבטיה רחב מספיק, אפשר למקום עליו עמדת החתלה סמוך לכיור, זה פרקטי, נוח וחוסך מקום.

מזרן – הדבר החשוב ביותר בבחירת מזרן הוא שיהיה חסין אש, מעבר לכך כול המזרנים הם אותו דבר. לא צריך להשתגע וליפול לכל מיני טריקים שיווקיים של החברות השונות.

שמיכה – חשוב שתהיה שמיכה אחת קלילה, כזאת שנוח לצאת איתה מהבית ולזרוק על הסלקל או על המנשא. מעבר לזה צריך עוד שמיכה קצת יותר מחממת למיטה. אפשרי לקנות שמיכה בהתאם לעונת השנה בה נולד התינוק ולחכות עם השמיכה הנוספת להמשך כאשר יהיה בה צורך.

פח מיוחד לטיטולים –  טיטולים אפשר לזרוק בכל פח רגיל אטום, באותה מידה אפשר לשים בשקית רגילה ולקשור. פח חיתולים אינו אקולוגי במיוחד מכיוון שהוא עוטף כל חיתול בשקית נפרדת ומייצר אשפה מיותרת.

סל כביסה – מומלץ לקנות סל גבוה יחסית שיהיה נוח לשימוש.

לול –  אין צורך לרכוש בהתחלה. השימוש בלול מתחיל לקראת גיל שלושה חודשים. מיותר לאחסן אותו עד לשימוש.

מד טמפרטורה לחדר – קצת מיותר, בכל מקרה של טמפרטורה קיצונית גם את כאמא תרגישי בה ותדעי לווסת אותה בהתאם לצרכי התינוק.

"בייבי-סנס" – מכשיר שאמור להתריע להורים במקרה של הפסקת נשימה של התינוק בזמן שינה, בפועל רוב האימהות משתמשות בזה פעמיים ובזה זה נגמר. אם החלטת לרכוש אחד, בדקי את רמת הקרינה הנפלטת ממנו.

חיתולי בד "טטרה"- תשקלי לקנות את החיתולים הגדולים. הם יכולים לשמש כחיתול, כשמיכה בעת הצורך, כמגן שמש לרכב וכסינר הנקה.

אמבטיה לתינוק (כולל רגליים, צינור מתאים ופקק) – אם אין מקום בחדר האמבטיה אפשר לוותר על התענוג ולקלח בכיור, זה מאוד נח מהיר ויעיל.

בטיה אמבטיה – בטיה היא כרית רכה לאמבטיה אשר עליה מניחים את התינוק בזמן הרחצה. חשוב לייבש אותה היטב אחרי השימוש מכיוון שהיא נוטה לפתח עובש.

מדחום לאמבטיה – את טמפרטורת המים אפשר להרגיש בעזרת המרפק של ההורה. אם המים נעימים סימן שזה מתאים לתינוק.

מגבות – מספיק לקנות אחת להתחלה. לרוב מקבלים מגבות כחלק מהמתנות ללידה.

סבון רחצה אל-דמע – מומלץ להשתמש בסבון טבעי ככל האפשר או בלי סבון בכלל. נקודה למחשבה – לתינוקות יש ריח מושלם, לא צריך לקרצף אותם כל יום וכל היום ואפשר להמעיט בסבון. מומלץ לא לקלח אותם אחרי הלידה וגם לא בימים שאחריה. לרוב מספיק לשטוף את הטוסיק בכיור במהלך היום.

שמן אמבטיה – עור התינוק זה הדבר הכי רך ונעים בעולם. אם בכל זאת את מרגישה צורך להוסיף שמן לאמבטיה מומלץ להשתמש בשמן שקדים שנשאר מהלידה או בשמן קוקוס. רב מוצרי המדף של שמנים המיועדים לאמבטיית תינוקות מכילים חומרים שנויים במחלוקת.

משחת החתלה – החיתולים בימינו סופגים בצורה מצויינת, עור התינוק לרב נשאר יבש. לא צריך לשים משחה כל החתלה, זה בעיקר סותם את הנקבוביות של העור. תינוקות יונקים הם ברמת סיכון נמוכה לעור מגורה באיזור החיתול. מומלץ לשים משחה רק כשצריך ולא כחלק מפעולת ההחתלה השגרתית. מעבר לזה עדיף להשתמש במשחה מחומרים טבעיים, גם חמאת שיאה או שמן קוקוס אורגני בכבישה קרה יעשה את העבודה.

טיטולים – הטיטולים הכי טובים הם הטיטולים שיש עליהם בדיוק מבצע. הטיטולים היקרים לא בהכרח טובים יותר. כיום המותגים מאוד דומים אחד לשני, לאף אחד אין פטנט יחודי. כמו כן למרות המיתוג השונה חלק מהם מיוצרים באותו המפעל. טיטולים של "ניו בורן" נהיים מהר מאוד קטנים על התינוקות לכן מספיק לקנות חבילה אחת להתחלה ולקנות עוד במידת הצורך.

מגבונים – מגבונים זו בהחלט המצאת המאה. לא ברור מה אמהות עשו לפני שהומצאו. מצד שני כמו כל מוצר תעשייתי הם מכילים חומרים גבוליים. אפשר להשתמש במגבונים אורגניים שעולים לרוב הרבה יותר ואפשר גם להמעיט בשימוש בהם. בימים הראשונים מומלץ לנקות את איזור החיתול עם צמר גפן ומים פושרים. קקי ופיפי של תינוק יונק נטולי ריח ומאוד קלים לניקוי.

אבקת כביסה ומרכך מיוחדים לתינוקות –זה באמת מריח מאוד טוב, ממש כמו להיות בתוך ענן, אבל לא בטוח שבאמת הכרחי. החלק הכי רגיש של התינוק – הפנים שלו מונחים עלינו רוב שעות היום ואת הבגדים שלנו אנחנו מכבסים בחומרי כביסה רגילים, לכן זו אינה חובה וזה עולה כפול .

מספריים לציפורניים

אלכוהול וצמר גפן לחיטוי הטבור

מד חום דיגיטלי – חום בימים הראשונים לאחר הלידה מסוכן לתינוק ואינו דבר נפוץ, אם יש תחושה שמשהו אינו כשורה, טוב שיהיו את הכלים הנחוצים לשלול את האפשרות.

אוברול– חמישה אוברולים יספיקו להתחלה, רצוי לקנות כאלו שמכסים את כל הגוף כיחידה אחת כולל את כפות הרגליים.

בגדי-גוף – בגדי גוף עם שרוולים ארוכים ותיקתקים בצדדים נוחים ללבישה כי אינם עוברים דרך הראש.

רגליות – מומלץ להימנע מרגליות וממכנסיים. הגומי שלהם על המותניים עלול להיות הדוק מדי וליצור לחץ מתמשך. נדמה כי זה רק נוגע בעדינות בגוף שלהם אבל כשזה מונח על גופם 24 שעות ביממה זה עלול להשפיע ולגרום לתינוקות חוסר שקט ועצבנות. עדיף להלביש בגד גוף ועליו אוברול, זה מספיק ועונה להנחיות כשמדובר בתינוק בריא שנולד במועד.

צלונים לרכב – יש צלונים יעודיים לחלונות הרכב, כאלו עם רשת שמתלבשים על החלון. באותה מידה כל חיתול טטרה שגם כך בנמצא יכול למסך את השמש.

פדים להנקה – רוב הנשים לא ימצאו שימוש לפדים מיד לאחר הלידה, טפטוף החלב מהשד קורה אם בכלל רק לאחר היממה השלישית או הרביעית כאשר מגיע החלב השופע שלעיתים מטפטף בזמן מלאות השד או כשהשד מקבל גירוי בהנקה.

משאבת הנקה – יש המון משאבות הנקה על המדף, לכל אחת יתרונות וחסרונות שלה. מומלץ לחכות עם רכישת המשאבה לאחרי הלידה. בחירת משאבה תלויה בצרכים שלך, באופן ובתדירות השאיבה. כאשר תזהי את הצורך לשאוב עשי סקר שוק. אפשר לשאול משאבות מארגונים כמו "יד שרה", "עזר מציון" וגמח"ים שונים. כמו כן ישנם גורמים פרטיים שמשכירים משאבות ויש משאבות מצויינות שאפשר לרכוש במחיר מסובסד דרך קופות החולים.

משחה לפטמות – הדבר הכי יעיל וטבעי למרוח על הפטמות זה שמן קוקוס אורגני בכבישה קרה. הוא גם אנטיבקטריאלי, גם אנטיאינפלמנטורי, מרכך, מרפא וטבעי.

מזרן פעילות – מזרן פעילות זה אביזר נחמד, נוח לשים אותו בסלון ולהניח עליו את התינוק בשעות היום, אבל הדבר הכי גאוני במזרן פעילות הוא אפשר להניק את התינוק בשכיבה על הצד במהלך היום, לאחר שהוא נרדם אפשר להשאיר אותו לישון שם מבלי להעביר לעריסה, כך נפחית התעוררויות והוא ישאר קרוב אלינו.

אוניברסיטה – לא חובה בכל בית, זה נחמד שיש. מוצר שהוא יחסית יקר לתועלת שלו,  אפשר לשאול מחברה, גם ככה לאף אחד אין מקום לאחסן אותה בתום השימוש.

ספר שחור-לבן – מיותר לקנות, לוקח זמן עד שהתינוק מתעניין בזה, ומקבלים ספרים כאלו מכל מיני נותני שירותים לאחר הלידה.

אל תשכחו שתמיד מקבלים מלאאאאא מתנות. כל מה שלא ממש חשוב לימים הראשונים לאחר הלידה אפשר לקנות בהמשך, חוץ מציצי בגדים ומנשא, לא באמת צריך הרבה .

חבל הטבור אמור להתייבש וליפול לבד, אך בימים בהם הוא עדיין מחובר יש לשמור עליו נקי ולוודא כי הוא אינו מזדהם ומודלק.ניתן להרטיב את חבל הטבור באמבטיה, אך חשוב מאד לייבשו מיד לאחר סיום הרחצה ולנקות אותו באלקוקסידין בכל החתלה. שימו לב- לא מספיק לשים אלכוהול על הקצה המרוחק של חבל הטבור. הרמה של הטבור ושימת אלכוהול על האזור בו הטבור מתחבר לגוף תעזור לייבוש האזור. כמו כן חשוב לשים אלכוהול גם מספר ימים לאחר נפילת הטבור. יש להקפיד לסגור את הטיטול מתחת לטבור כדי לאפשר את ייבוש הטבור.  במידה של אודם ניכר מסביב  לטבור יש לפנות לרופא!

כשאר מציגים בקבוק לתינוק יונק חשוב לתת לו את הבקבוק באופן התומך בהנקה.

ביניקה מהשד התינוק שולט בקצב זרימת החלב לפיו , היניקה מהשד אינה רציפה , התינוק יודע מתי ואיך לינוק יניקה עמוקה ותזונתית בה יש מעבר חלב ויניקות קטנות ושטחיות במטרתן עיכול והרגעה.

בתחילת היניקה התינוק יונק מהשד כחצי דקה עד דקה וחצי בלי להרגיש בכלל זרם של חלב, זה הזמן שלוקח בערך לרפלקס שחרור החלב לעבוד ולכווץ את הנאדיות על ידי שחרור ההורמון אוקסיטוצין, כלומר קודם התינוק יונק ורק אחרי יניקה רציפה הוא ירגיש חלב בפיו.

כאשר התינוק מקבל בקבוק, החורים בפטמה בדרך כלל גדולים והחלב נוזל ממנו בקלות, כאשר ניתן לתינוק בקבוק חשוב להקפיד שכמו בהנקה, קודם ירגיש את הפטמה בפה וימצוץ ורק אז ירגיש את זרם החלב מגיע. אכילה מבקבוק קלה יותר לתינוק ודורשת פחות מאמץ ותגמול מהיר יותר , חשוב שמי שממונה על ניתנת הבקבוק יבין את עקרון האכלה קצטובה ויקפיד עליה כדי לא ליצר אצלו בלבול בתפיסה של איך נראית האכלה ומה נדרש מהתינוק במהלכה.

כללים להאכלה מבקבוק

1. להחזיק את התינוק יחסית זקוף, הבקבוק בזוית של 90 מעלות לפיו. כך שעל מנת לקבל חלב התינוק יצטרך לינוק את הפטמה והחלב לא סתם יזרום לתוך פיו ללא מאמץ.
2. לתת לתינוק למצוץ את פטמת הבקבוק על "ריק" ורק אחרי חצי דקה בערך לאפשר לו להעביר חלב.
3. לעשות הפסקות יזומות , כשם שבהנקה החלב לא זורם כל הזמן באופן רציף ובזרם קבוע כך נדמה את ההאכלה מבקבוק. נעשה הפסקות כדי לאפשר לתינוק לשמור על הקצב אליו הוא רגיל.
4. אכילה מבקבוק אמורה לקחת בערך אותה מסגרת זמן כמו הנקה. לתינוק ממש כמו אצלנו יש מנגנון שובע שעובד במהלך ההאכלה ותריך לאפשר לו לעבוד ולהכנס לפעולה בזמן הנכון ולא לגרום לתינוק לאכול יותר ממה שהוא צריך בפרק זמן קצר.

אנחנו קוראות לזה – לתת בקבוק בכבוד

 

Photo by Nationaal Archief

 

כשהתינוק היה ברחם הוא היה בסביבה מימית, נעימה רכה ומוגנת, סביבה של תנועה בזמן שכל צרכיו מולאו מבלי שירגיש איזשהו חסך ברחם. מהרגע שהוא יוצא לאוויר העולם, הוא חווה לראשונה את כוח המשיכה, אינו מרגיש את גבולות גופו, הוא אינו בתנועה קבועה, קולות הרקע השתנו ופתאום הוא חש רעב וכאב.

בתקופת החיים הראשונה, תינוקות מתקשרים עם סביבתם באמצעות בכי. לכן כשהתינוק שלך בוכה, נסי לבדוק מה הוא צריך. אולי חם לו, אולי הטיטול מלא, אולי הוא רעב או שאולי הוא רק זקוק למגע שלך. אל תהססי להרימו ולענות על צורך בסיסי- מגע וסביבה מכילה ומוגנת.
כשתינוקך בוכה ואחרי שבדקת שלא מדובר בטיטול מלוכלך, טמפרטורה שאינה נוחה לתינוק או רעב (שזו הסיבה השכיחה ביותר לבכי) איך תוכלי לעזור לו להירגע?

– אז קודם כל מגע! כבר אמרתי, לא? זה הדבר הבסיסי שהתינוקות שלנו צריכים.
– תנועה – אפשר ורצוי להוסיף למגע תנועה  קצבית וקבועה שבאה מהברכיים ולא מהידיים או קפיצה על כדור פיזיו. זכרו! אין לטלטל או לנער את התינוק בחוזקה!!!
– קולות כמו שששש…, רעש מונוטוני
– מציצה – מוצץ (אחרי ביסוס הנקה) או מציצה של אצבע של אחד ההורים.
– עיטוף –  מדמה את תחושת הצפיפות והחמימות ברחם.
– שימוש במנשא בד – הדרך הטובה ביותר להיות קרוב לאמא.

זכרו- אינכם מפנקים את תינוקכם, אתם עונים על צרכיו!!! כשהוא בוכה הרימו אותו, בדקו מה מפריע לו, ואם הכל בסדר אולי הוא רק זקוק למגע, לקרבה ולחום של אמא ואבא. גם אנחנו כמבוגרים, זקוקים לעיתים קרובות למגע וחום.

אין פה חוקיות. אפשר להחליף לפני ההנקה ואפשר גם באמצע. לרוב (אך חשוב להדגיש שלא תמיד!) תינוקות יונקים עושים קקי תוך כדי הנקה ולכן החלפה לפני תחילת הנקה תהיה מיותרת. אחרי מספר ימים אתם תכירו את דפוסי חילוף החומרים של תינוקכם, ותחליטו מתי הזמן הכי טוב להחלפה עבורכם ועבורו.

איך מחליפים?
הדרך הטובה והנקייה ביותר היא שטיפה תחת מי ברז עם או בלי סבון טבעי.
הבעיה היא שלא תמיד יש באפשרותנו לעשות זאת, ואז נחליף לתינוק על שידת ההחתלה, על ספה או מיטה בקיצור- איפה שנח לכם, וכמובן תחת השגחה מלאה שלכם.
כשאנו מנקות צואה, הכי טוב לנקות בצמר גפן עם מים חמימים. אופציה נוספת היא מגבונים- מומלץ להשתמש במגבונים ללא אלכוהול.
אין צורך למרוח משחה בכל החתלה. מתי כן? כאשר יש אדמומיות בעור. בכל מקרה אם בחרתם כן למרוח משחה, אני ממליצה על משחות טבעיות ללא תוצרי לוואי של נפט (וזלין ונגזרותיו).

הדרך הנכונה יותר מבחינה פיזיולוגית להחלפת טיטול הינה ע"י סיבוב האגן מצד לצד במקום להרים את רגלי התינוק כלפי מעלה. כך נמנע מלחץ על הבטן שיכול לגרום לתינוק לפלוט, בהנחה שמחליפים בסמוך להאכלה. כך גם נמנע לחץ על עמוד השדרה.

שימו לב, לבנות מנקים את הישבן מכיוון הפות לכיוון פי הטבעת ולא להיפך, כדי למנוע מצב של כניסת צואה לפתח הנרתיק.

 

רחצה

חשוב שתדעו שאין צורך, ואפילו מומלץ שלא לרחוץ את התינוק לפחות בשלושת הימים הראשונים לחייו. הורניקס (חומר לבן שומני המכסה את עור העובר ושומר עליו בעודו ברחם) שומר ומגן על עורו של התינוק. את האמבטיה הראשונה כדאי לעשות בבית באווירה רגועה ונעימה.
בזמן הרחצה רצוי שטמפרטורת החדר תהיה בסביבות 25 מעלות צלזיוס.
טמפרטורת המים המומלצת לרחצה הינה 37 מעלות, אם אין לכם מד חום לאמבטיה בדקו את טמפרטורת המים עם המרפק. כף היד שלנו היא לא מדד טוב לטמפרטורת המים.

אפשר לרחוץ את התינוק תחת מים זורמים וזו הדרך הנקייה ביותר, אך עם זאת, חשוב שתיבחרו את הדרך הנוחה ביותר עבורכם: כיור, אמבטיית תינוקות, דלי וכו…

אם בחרתם לשים סבון או שמן באמבט, רחצו את פני התינוק לפני כן, או השתמשו בקערה עם מים נקיים ליד האמבט איתם תוכלו לנקות את פני התינוק בעזרת צמר גפן כפות ידיכם. שימו לב לנקות היטב בין הקפלים של התינוק בצוואר, בירכיים, במפשעה, מאחורי האזניים וכמובן- בסוף האמבטיה חשוב לייבש את גופו של התינוק תוך שימת דגש על אזורים האלו.

לפני תחילת הרחצה שימו לב שהסבון או שמן האמבט והמגבת בהישג ידכם (במיוחד אם אתם לבד).

ממליצה בחום להשתמש בסבון טבעי ללא  פארבנים, שמן מינרלי, וזלין, SLS ו SLES.. חומרים אלו הם תוצרי לוואי של נפט ונשארים על עור התינוק ונספגים לגופו לאחר הרחצה. סבונים טבעיים ניתן למצוא היום  בפארמים השונים, חנויות טבע וכמובן ברשת  יש חנויות שמוכרות סבונים טבעיים המאושרים ע"י משרד הבריאות.
אופציה נוספת היא להשתמש בשיבולת שועל במקום שמן או סבון. אז איך עושים את זה? לוקחים חופן או שניים של שיבולת שועל ושמים בתוך גרב (נקייה כמובן J) סוגרים אותה ושמים אותה במי האמבט. סחטו מידי פעם את הגרב- חלב שיבולת השועל שמנוני מנקה ומרפא את העור. האמינו לי- לא תתחרטו!
שימו לב, אין צורך לעשות אמבטיה לתינוק בכל יום, בטח ובטח בחורף.
– טיפ קטן- רצוי לעטוף תינוק שמתקשה להיכנס לאמבטיה בחיתול טטרה, ולהכניסו כך למים.

בטווח הטמפרטורה של 21-24 מעלות רצוי להלביש את התינוק ב 2 שכבות של פלג גוף עליון ושכבה אחת של מכנסיים עם רגליות. כמובן שבהתאם לעונות השנה נשתמש בבדים שונים ונוסיף ונוריד שכבות בהתאם לטמפרטורה. בקיץ נשתמש בבגדי גוף / בגד גוף חזייה מבד טריקו דק ובחורף בבד טריקו עבה יותר. כמובן שגם את שמיכת התינוק נתאים לעונות השנה.
בתקופת החיים הראשונה, כפות ידיו ורגליו של התינוק קרות יותר משאר איברי גופו מפני שכלי הדם הקטנים באזורים אלו טרם התפתחו כראוי. זו הסיבה שכפות הידיים, הרגליים וגם האף הם לא מדד לפיו ניתן לקבוע האם לתינוק קר או חם. אז איך נבדוק אם טמפרטורת הגוף של התינוק תקינה? נבדוק את העורף או את בית החזה של התינוק.
רצוי שהבגדים שאתם בוחרים יהיו מבדים טבעיים שיאפשרו ויסות חום יעיל של גוף התינוק. כמו כן חשוב לכבס בגדים חדשים לפני הלבשה ראשונה – אין צורך להרתיח את הבגדים.

הטמפרטורה המומלצת בחדר בו שוהה התינוק  הינה 21-24 מעלות צלזיוס.
איך כדאי למדוד את הטמפרטורה? נמדוד עם מד חום לחדר, שימו לב שהטמפרטורה משתנה בהתאם לגובה והמיקום בחדר (קיר חיצוני / מול המזגן)  ולכן כדי לדייק רצוי לתלות את מד החום מעל מיטת התינוק.

שימו לב, חימום יתר של חדר התינוק או הלבשתו ביותר מידי שכבות מהווים גורם מסכן למוות בעריסה.

1. מוות בעריסה (SIDS) הוא מוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוקות מתחת לגיל שנה תוך כדי שינה.  למרות המחקרים הר בנושא עדיין לא נמצאה סיבה ברורה המסבירה את התופעה.  ככל הנראה מדובר בפגיעה במנגנון בקרת הנשימה והיקיצה של התינוק, כלומר התינוק ישן כל כך עמוק שהוא "שוכח" לנשום. מצאו כי טווח הגילאים השכיח ביותר הוא 2-4 חודשים ורוב המקרים מתרחשים בחורף 50%).

   איך נפחית את הסיכון למוות בעריסה?

   1. נימנע מטמפרטורה גבוהה מידי בחדר או הלבשת ייתר.
   2. אוורור החדר בו ישן התינוק.
   3. השכיבו את התינוק על הגב כשהוא ישנה אך אל תטעו, חשוב מאד להשכיב על הבטן בשעות הערות על מנת לאפשר לו התפתחות תקינה..
   4. עישון- תינוקות החשופים לעישון כפוי של אחד ההורים, נמצאים בסיכון כפול למוות בעריסה חלקיקי הניקוטין הנדבקים לגופנו ולבגדים הן הסיכון הגדול עבור בריאות התינוק..
   5. סביבה בטוחה – חשוב להרחיק חפצים רכים כמו כריות, שמיכות לא מהודקות, חיתולים ובובות מסביבת השינה.
      שימו לב שכשמכסים את התינוק חשוב שהידיים שלו יהיו מעל השמיכה.
      אל תתלו שמיכה / חיתול על העריסה בצד בו נמצא ראשו של התינוק.
   6. נמצא כי שינה משותפת עם ההורים בחדר מפחיתה את הסיכוי למוות בעריסה. לינה משותפת יכולה להיות בעריסה ליד מיטת ההורים או במיטה מחוברת למיטת ההורים או לינה משותפת באותה המיטה. שימו לב כי על פי הוראות משרד הבריאות שינה במיטת ההורים מסוכנת מתחת לגיל 3 חודשים אך אם זו הדרך שבה בחרתם לישון אנא הקפידו לעקוב אחר הכללים לשינה בטוחה עם תינוק .
   7. שימוש במוצץ ככל הנראה מפחית את הסיכון למוות בעריסה.
   8. הנקה מפחיתה את הסיכון למות בעריסה!