עודף חלב אם וטפטוף בזמן הנקה- איך ממקסמים את זה

עודף חלב וטפטוף חלב אם בזמן ההנקה נשמע כמו הדבר הכי טוב שנוכל לאחל לעצמנו. יש ברכה כזו שמברכים נשים לקראת לידה- "לידה קלה ושפע חלב". על פניו נשמעת כמו ברכה נעימה וחשובה. אז לידה קלה הלוואי על כולנו בנוגע לשפע חלב, לא תאמינו אבל יש נשים שכמויות החלב הגדולות שיש להן יכולות להפוך ממש למטרד.

אז אם אתן מאלה שמניקות מצד אחד ומצד שני השד מפטפף ללא הפסקה, כאלה שכל הנקה מדמיינות שעוד שני תינוקות יכולים לשבוע מכל מה שמתבזבז בטיפטוף מהצד השני ומחליפות רפידות בטירוף… יש מצב שיעודד אתכן לדעת שאתן לא לבד. נשים שלא חוו טיפטוף מעולם יחשבו שמדובר בצרות של עשירים אבל אם זה תופס אותך לא מוכנה זה יכול להיות מאוד לא נעים.

מסתבר שעודף חלב היא עניין שמעסיק לא מעט נשים ברחבי העולם, מה שהיה נהוג לעשות בעבר זה לשים חיתול טטרה שזה בזבוז חלב אטומי, או לחילופין להחזיק בקבוק ביד השניה מתחת לשד כדי שהחלב יטפטף לתוכו וכך אפשר להשתמש בו להאכלה במידת הצורך.

מסתבר משהו ממש גאון הגדיל ראש וייצר אביזר סופר יעיל ונח. זו מן כוסית עם פיה הדומה לחצוצרה של משאבה שנצמדת לשד בוואקום ובצורה חצי אקטיבית משחררת חלב מהשד. כלומר, זה שילוב של חלב מטפטף וחלב שמשתחרר מהשד גם כתגובה לגירוי וגם לוואקום שנוצר.

לא מעט נשים מספרות שזה שינה להן את החוויה ואפילו סוגר להן את הפינה של השאיבה ללא התעסקות מיותרת. במקום לייצר זמן יעודי לשאיבה הן מניקות מצד אחד ואוספות מהצד השני חלב טרי. הכוסית מגיעה עם מכסה יעודי ובתום ההנקה או לחילופין האיסוף ניתן פשוט לסגור עם המכסה, לשמור את החלב ולהשתמש בו במידת הצורך. כאשר מאחסנים חלב אם חשוב להקפיד על כללי טיפול ואחסון חלב אם שאוב.

אז פעם הבאה שמשהי מאחלת לכן "שפע חלב "תוודאו שמתנת הלידה ממנה כוללת את הכוסית ואם תרצו ללכת לקראתה פשוט לחצו כאן ויהיה לכן לינק לשליחה.

 

למה לחלב אם מופשר יש ריח וטעם מוזר?

 מה יכולה להיות הסיבה ומה עושים?

אם קרה שהפשרת חלב על מנת להשאיר בקבוק לתינוק שלך לשעות העדרות מהבית, ותהית לאחר ההפשרה מה פשר הריח והאם יתכן שהחלב מקולקל, את לא לבד.

אמהות רבות מביעות דאגה מכך שהחלב המופשר מקולקל. חשש זה נובע מריח או טעם מוזר.

אם עלה החשש שהחלב מקולקל דבר ראשון כדאי לבדוק האם אופן איחסון החלב נעשה בצורה הנכונה:

  1. אם הקפאת את החלב במיכל פלסטיק- נסי להקפיא במיכל, העשוי מזכוכית או בשקיות, המיועדות להקפאת חלב אם, אותן ניתן לקנות בכל בית מרקחת או חנות לציוד תינוקות.
  2. אם את לא מתכננת להשתמש בחלב תוך 5-8 ימים מהשאיבה- הקפיאי אותו זמן קצר ככל הניתן לאחר השאיבה. בספרות המקצועית אין התייחסות רשמית לפרק זמן מקסימלי שבו חלב שאוב יכול להיות במקרר לפני שהוא עובר להקפאה. ההמלצה היא לצמצם את משך הזמן הזה למינימום.
  3. לפני ההקפאה בדקי שהמיכל /השקית של החלב סגורים היטב. סגירה לא הרמטית תאפשר ספיגה של ריחות או טעמים לא נעימים מחלל המקרר או המקפיא.
  4. אחסני את החלב בחלק האחורי של המקפיא- לא בחלק הקדמי או בדלת.
  5. וודאי שהמקפיא קר מספיק. ברב המקפיאים הביתיים טווח הטמפרטורה הוא מינוס 18-25. לפי ההנחיות הרשמיות חלב אם בהקפאה אמור להשמר בטמפ' של מינוס 25 מעלות. בהקפאה בטמפ' של מינוס 25 מעלות חלב יכול להשמר למשך 6 חודשים.
  6. הפשרה נכונה- חשוב להקפיד להפשיר חלב אם שהוקפא בדרכים הבאות:
  • להניח את המיכל/השקית של החלב הקפוא בתוך כלי עם מים חמים (לא רותחים).
  • להעביר את השקית מהמקפיא למקרר להפשרה הדרגתית.
  • להפשיר מחוץ למקרר ולהכניס למקרר לפני שהופשר באופן מלא.
  • להפשיר ע"י החזקת המיכל או השקית מתת לזרם של מים חמים (לא רותחים).

לאחר ההפשרה את תראי שכבה סמיכה על דפנות המיכל או השקית. מדובר בשכבה של שומן. בזמן הערבוב חשוב להמנע מלנער או לשקשק את החלב. את הערבוב יש לעשות בתנועות סיבוביות עדינות עד שהשכבות מתאחדות.

אם הקפדת על כל כללי האחסון ולמרות זאת לחלב יש טעם מוזר וריח מוזר, שקצת מזכיר ריח של סבון אז ככל הנראה הגורם הוא רמה גבוהה של האינזים ליפאז בחלב.

ליפאז הוא אינזים בעל תפקידים חשובים: הוא מפרק את השומנים בחלב ובכך תורם לספיגה של חומצות שומן וחומרים מסיסי שומן במערכת העיכול של התינוק ובנוסף יש לו יכולת לנטרל פרזיטים. העניין הוא שמהרגע שהחלב נשאב, ליפאז מתחיל לפרק שומנים בחלב לחומצות שומן והשינוי הזה במרכיב השומני של החלב גורם לשינוי בריח ובטעם.

החדשות הטובות הן שפירוק השומנים אינו מזיק (וההפך כאמור מסייע לספיגה) ורב התינוקות יסכימו לשתות את החלב למרות השינוי.

אם התינוק לא מסכים לשתות את החלב ניתן לנטרל את הפעילות של ליפאז טרם ההקפאה באופן הבא:

לאחר השאיבה חממי את החלב בסיר קטן עד שתראי בועות קטנות שמתחילות להופיע צמוד לדפנות של הסיר. ברגע שאת מזהה את הבועות הפסיקי את חימום החלב, קררי ולאחר הקירור הקפיאי.

יש לציין שחימום עלול לפגוע במידה מסוימת במרכיבים חיסוניים של החלב, אך אין לכך השפעה משמעותית בתנאי שלא כל החלב, שהתינוק ניזון ממנו, עובר את החימום.

ומה לעשות אם לחלב יש ריח חמוץ או ריח של חלב מקולקל ולא ריח סבוני למרות שתנאי האחסון תקינים?

סיבה אפשרית לכך היא תהליך כימי שקורה למרכיבים מסוימים בחלב בזמן האחסון. על מנת להקטין את התופעה אפשר לנסות להחליף את סוג מי השתיה שאת שותה (היות ויונים של ברזל או נחושת במי השתיה עלולים להיות מעורבים בתגובה המדוברת), כמו כן אם את נוטלת תוסף של אומגה 3 נסי להמנע ממנו לתקופה מסוימת ולעקוב אחר השינוי בריח/טעם החלב.

אם יש לך סטוק של חלב קפוא והתינוק מסרב לשתות אותו- נסי לערבב את החלב המופשר עם חלב טרי. תתחילי מחצי מופשר וחצי טרי ובהדרגה תקטיני את אחוז הטרי במנה.

 

מקורות:

  1. http://kellymom.com/bf/pumpingmoms/milkstorage/lipase-expressedmilk/
  2. ABM Clinical Protocol #8: Human Milk Storage Information for Home Use for Full-Term Infants (Original Protocol March 2004; Revision #1 March 2010) http://www.bfmed.org/Media/Files/Protocols/Protocol%208%20-%20English%20revised%202010.pdf
  3. Core Curriculum for Lactation Consultant Practice. 3 edition

 

 

 

 

לחזור לעבודה ולהמשיך להניק

במציאות של ימינו, החזרה לעבודה אחרי הלידה לעיתים קוראת לנו מהר מידי עוד לפני שהספקנו בעצמנו להתאושש מהלידה שעברנו, או להבין שהגיע הזמן להיפרד מהתינוק שהרגע ילדנו (גם אם זה לכמה שעות). השילוב של הנקה וחזרה לעבודה נשמע לחלק מהנשים כמו משהו מורכב ובלתי אפשרי, אבל בעזרת הכוונה נכונה יהיה קל יותר לשלב בין השניים לטווח הארוך ולשמר את הנקה.

שימור ההנקה בתקופה שבה התינוק עובר למסגרת חשובה גם כדי להגן עליו מבחינה בריאותית וחיזוק המערכת החיסונית וגם כדי לאפשר לכם את הקשר המיוחד הזה בשעות שאתם נמצאים יחד ומאוד עוזר לתחושת הביחד שמשנה את האופי שלה .

אז איך עושים את זה ועל מה חשוב לשים דגש?

הנה כמה טיפים ונקודות חשובות שיעזרו לך לצלוח את המעבר החד שבין אמא במשרה מלאה לאמא עובדת ומניקה.
מתי הכי נכון לחזור לעבודה?

לצערנו החוק במדינת ישראל מתיר חופשת לידה של 14 שבועות ולכן חלק מהנשים נאלצות לחזור לעבוד כבר בשלב מוקדם זה. אבל אם את לא מאותן נשים שחוזרות לעבודה בתום 14 שבועות ויש לך אפשרות לדחות מעט את החזרה לעבודה, מומלץ לחזור לעבודה עד גיל 8 חודשים או אחרי גיל 13 חודשים. בטווח שבין 8-13 חודשים התינוק חווה תקופה של חרדת נטישה שבאה לידי ביטוי בצורך מאוד חזק של דמות מוכרת בסביבתו. בגיל הזה, זמן ההסתגלות עלול להיות ארוך מאוד וקשה (לך ולתינוקך).
מבחינת היום בשבוע – הזמן הנכון ביותר להתחיל את היום הראשון בעבודה הוא לקראת סופ"ש (שלישי או רביעי) מכיוון שזה מאפשר גם לך וגם לתינוקך שבוע קצר של יומים או שלושה ועוד קצת זמן הסתגלות שיאפשר לכולם להתרגל למצב החדש.

מסגרת תומכת הנקה לתינוק

חשוב שמי שמטפל בתינוקך במהלך שהותך בעבודה, יכיר את החשיבות של ההנקה, את דרך הטיפול בחלב אם ובתינוק יונק. קיימי שיחה עם המטפל/ת מראש והסבירי את הדברים שחשובים לך כדי שיוכל להתכונן לבאות. חשוב להעביר הנחיות לגבי טיפול בחלב שאוב והאכלה קצובה מבקבוק.

זמן הסתגלות – הקשר איתך הוא הקשר המשמעותי ביותר שקיים לתינוקך בתקופת חייו הראשונה, הפרידה הראשונית ממך עלולה לעיתים להיות קשה מאוד לחלק מהתינוקות, כדי להקל עליהם בפרידה כדי לעשות אותה הדרגתית מאוד, קחי לך שבוע לפחות שבו לאט לאט את מאפשרת לתינוקך יותר ויותר זמן עם הדמות המטפלת ופחות ופחות זמן איתך – ביומים הראשונים כאשר את נוכחת ובהמשך גם בלי נוכחותך. כל תינוק בקצב שלו, יש תינוקות שישחררו אותך מהר מכפי שחשבת ויש תינוקות שיצטרכו זמן הסתגלות ארוך יותר. הדרך הטובה ביותר להקל עליהם בזמן ההסתגלות היא החיבוק וההנקה שלפני ואחרי הפרידה.

הכנת סביבת העבודה

בין אם את עובדת במשרד פרטי משלך ובין אם את עובדת ב- open space חשוב שיהיה לך מקום נוח לשאוב בו. מקום שיש בו מקור חשמל זמין, כיסא נוח לשבת עליו, פרטיות ושקט.

רצוי לשאוב באותן שעות בהן התינוק שלך מקבל בקבוק וככה ליצר סנכרון בין הארוחות שלו לבין יצור החלב בשד.
הכיני את המעסיק שלך מבעוד מועד לכך שאת מניקה ומבקשת את התנאים הבסיסיים לשאיבה ושימור ההנקה.
ישנם מעסיקים שלא מכירים את החוק או את הצרכים של אישה מניקה ושיחה מראש עוזרת לגייס גם את סביבת העבודה לתהליך. מעבר לזה ספרי למעסיק שלך שתינוקות יונקים הם בעלי מערכת חיסונית יעילה יותר ואם יעזור לך לשמר את ההנקה תעדרי פחות מהעבודה.

איזה הכנות עלי לעשות לפני החזרה לעבודה-

משאבה-  הכירי את חברתך החדשה לתקופה הקרובה, המשאבה! משאבה טובה היא משאבה שנוחה לנשיאה, חזקה מספיק כדי לשאוב בזמן קצר יחסית כמות מספקת של חלב, שקטה – כדי שהיה לך פרטיות ולא כל המשרד ידע מתי את שואבת. חשוב שהיא תהיה נוחה לתפעול. לחלק גדול מהמשאבות יש חיי מדף לפי כמות שעות שאיבה, אם את קונה משאבה יד שנייה, תבדקי כמה שעות השתמשו בה ובדקי שהמשאבה אכן תעמוד בשאיבות שלך. משאבה שעברה את שעות השאיבה הרצויות תהיה חלשה יותר ופחות יעילה.

איך מייצרים סטוקים של חלב-

שאיבה מפיקה פחות חלב מהנקה וברוב המקרים, לא תספיקי לשאוב במהלך יום העבודה את כמות הארוחות שתינוקך צורך (אלא אם תינוקך נמצא כבר בשלב שבו הוא ניזון גם ממזון מוצק ואז לאט לאט הבקבוקים השאובים יפחתו וההאכלות יגדלו) ולכן, חשוב שיהיה לך סטוק של חלב אם קפוא. כדי להכין סטוק מספק, כדי להתחיל עם השאיבות כהכנה לחזרה לעבודה כמה שבועות לפני החזרה לעבודה. רצוי לייצר שאיבות קבועות בנוסף להנקות  בערך בשעות בהן תשאבי בעבודה, כדי להכין את הגוף לשאיבה ולהרגיל אותו לפעולה הזו. הגירוי של המשאבה שונה מאוד מהגירוי של תינוק על השד ולכן זו מיומנות נרכשת. את החלב ששאבת יש לשמור בשקיות יעודיות לשמירת חלב , לכתוב עליהן את התאריך והכמות כדי שיהיה נח לניהול לאחר החזרה לעבודה. את כמות החלב שהתינוק של צריך ניתן לחשב על ידי נוסחה של משקל התינוק כפול 150 חלקי מספר הארוחות ביום.

צידנית לחלב –כיום יש בשוק מגוון סוגי ציידניות לחלב אם, כשאת בוחרת את הציידנית המתאימה לך, חשבי מראש את מספר הפעמים שלדעתך תוכלי לשאוב במהלך יום עבודה (בדרך כלל נכון לשאוב כל 3-4 שעות) כמו כן, הצידנית צריכה להיות נוחה לנשיאה ואחסון בדרך הביתה מהעבודה. חלב אם טרי יכול להיות בצידנית עם קרחון עד 24 שעות לפני הכנסתו למקרר.

למה עלי לצפות-

גודש – מכוון שהגוף שלך התרגל להנקה על פי דרישה, בימים הראשונים לאחר החזרה לעבודה' את עלולה להרגיש מלאות בשדיים. מלאות שאינה מטופלת עלולה להפוך לגודש שיהפוך לדלקת או לסתימה ולכן, במידה ואת מרגישה מלאות (לפני שהיא הופכת לגודש) ואת יודעת שלא תוכלי לשאוב בזמן הקרוב, רוקני את השד עד לתחושת הקלה (הקלה לא ריקון) כדי לאותת לגוף שבשעה הזו לא מתקיימת הנקה. הגוף יתאים את ייצור החלב לשעות השאיבה וההנקה אחרי כמה ימים מחדש.  בימים הראשונים מומלץ לשים רפידות גם אם את לא נוהגת להשתמש הן , כדי למנוע מעבר חלב לא מתוכננת  לחזיה וממנה לחולצה.

איך צפוי לראות שאר היום

לפני היציאה לעבודה -השתדלי להניק סמוך ככל האפשר ליציאה לעבודה או למסגרות. אם  היונק עבר למסגרת או למטפלת מחוץ לבית מתאפשר לך הניקי אותו שם , ככה תקבלי את הנוגדנים הנמצאים בסביבת הטיפול שלו ותוכלי להניק לו חיסוניות ספציפית לפטוגנים שנמצאים שם.
בחזרה מהעבודה -כאשר את חוזרת הביתה מהעבודה, בקשי מהדמות המטפלת שתמתין (כמה שאפשר) עם האכלה האחרונה כדי שתוכלי להגיע הביתה ומייד להניק את תינוקך בכך לחסוך חלב שאוב וגם להקל עליך עם הגודש.  מעבר לזה המשיכי בהנקה לפי דרישה בזמן שלכם יחד.

בלילה –  תקופת החזרה לעבודה עלולה להיות מלווה גם אצל תינוקך בהתמודדות לא פשוטה ושינויים התנהגותיי. תינוקות רבים נוהגים להתעורר מספר רב של פעמים בתקופה הסמוכה לחזרה לעבודה, בעיקר כדי להשלים זמן אמא. תקופה מאתגרת שמצריכה מאתנו אורח רוח הכלה וסבלנות. לך אמנם חשוב לישון טוב בלילה כי למחרת מחכה לך יום ארוך אבל מאוד מומלץ לאפשר ולספק לתינוק את הצורך הזה וכך מתוך הביטחון שאת תמיד שם בשבילו, לאט לאט ההתעורריות בלילה יתאזנו.
בסופ"ש- סופ"ש זה הזמן שלכם להיות ביחד ולנוח, זה הזמן להזכר בימים שלפני החזרה לעבודה. המצב האידיאלי הוא חזרה להנקה לפי דרישה. ההנקות מדמות לגוף את שעות השאיבה בעבודה ותינוק שניזון מחלב שאוב במהלך השבוע ישמח מאוד ל"זמן אמא" במהלך סופ"ש.

לא כל אישה יכולה או רוצה לשאוב במקום העבודה ועדיין רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן. במקרה כזה נכון להכין מאגרי חלב מבעוד מועד. במקרים כאלו במהלך היום יקבל התינוק חלב מהמאגר שהוכן מראש ובזמן המשותף ינק כרגיל.

גם אם אינך שואבת באופן קבוע בעבודה  חשוב לקחת בחשבון שכדאי לשלב שאיבה אחת לפחות במהלך היום כדי לאפשר שמירה של אספקת החלב. בימים הראשונים לאחר החזרה לעבודה השתדלי למצוא זמן ליותר משאיבה אחת כדי להימנע מגודש או דלקת.

חזרה לעבודה מוקדם או מאוחר, עלולה להיות פרידה מאוד לא פשוטה מהתינוק שלפני רגע קט ילדת ויחד עם זאת יכולה להוות סיפוק גדול ושמחה לחזור לסביבת עבודה רגילה. השילוב של הנקה ועבודה הוא שילוב מנצח שיכול ללוות אותך ואת תינוקך לאורך זמן ולהמשיך להיות כלי שאין שני לו בהזנה תחזוק המערכת החיסונית והרגעת התינוק.

 

 

 

טיפים להנקה נכונה

כיצד למצוא תנוחת הנקה נוחה

לפני הכל הדבר הכי חשוב זה שיהיה לך נח! לאמהות יש נטיה לחשוב שלא נורא אם קצת לא נוח ואם כואב או לא נעים העיקר שהתינוק יונק.

אין סיבה להניק בחוסר נוחות, נוחות זו לא מילה גסה, לתחושות שלך בהנקה יש השפעה על חוווית ההנקה הכללית. הנקה היא פעולה סמביוטית בה שני הצדדים אמורים  להיות מרוויחים ממנה.

יש מגוון רחב של תנוחות הנקה, חשוב שתמצאי את התנוחה הנכונה עבורך ועבור התינוק שלך.

חשוב שהגוף יהיה רפוי ושהחזקת התינוק לא תהיה כרוכה במאמץ מתמשך מבחינתך.

הקפידי להרפות את חגורת הכתפיים על מנת להימנע מעומס מיותר באיזור שעלול ליצור כאבים מתמשכים, הקפידי לא ליצר עומס על שורש כף היד , העבירי את משקל הכובד מפלג הגוף העליון לפלג הגוף התחתון, השתמשי ברגליים כתמיכה לזרועות או בעזרים שונים כגון כרית הנקה או סתם כרית רגילה שיש בכל בית.

 

תנוחת הנקה קלאסית

לאחר שמצאת את התנוחה הנכונה לך, נרצה להעניק לתינוק את התחושה הכי יציבה, קרובה ונטולת מאמץ מיותר מבחינתו.

את התינוק נערסל ביד הקרובה לשד ממנו הוא ינק. את ראשו תניחי בחלק הפנימי של המרפק שלך, וכף היד מונחת על גבו התחתון או על הטוסיק שלו.

התינוק יהיה מונח עליך כאשר הבטן שלו צמודה לבטן שלך, כמה שיותר קרוב אליך, יש לאמהות נטיה להרחיק את התינוק מהשד לאחר החיבור מחשש שיתקשה בנשימה בעקבות הקרבה לשד, מהלך זה עלול לגרום לתינוק להחליק לקצה הפטמה ולפצוע אותה ולהוריד מיעילות ההנקה.

 

הנקה יעילה

הנקה יעילה תהיה מושפעת ממספר גורמים. כמות החלב של האם, טיב החיבור של פה התינוק לשד ויכולת היניקה של התינוק.

חשוב לציין, כי כאשר יש כאבים במהלך ההנקה הדבר מעיד על כך שמשהו בחיבור לא נכון ולא מספיק מדויק. מעבר לכאבים אפשריים בפטמה, סכנת פציעה וחוסר נעימות לאם המניקה ישנו גם הצד של התינוק. חיבור לא מדוייק עלול לגרום לו לינוק בחוסר נוחות והפעלת מאמץ מיותר, אלו עלולים לגרום לתינוק לינוק הרבה זמן, לבזבז הרבה אנרגיות ועל אף זאת לא להעביר מספיק חלב. החלב לא יוצא מקצה הפטמה, תינוק שמחובר רק על קצה הפטמה מאוד יתקשה להעביר כמות חלב מספקת. חליבת השד ושחרור חלב בצורה יעילה תתבצע כאשר הלשון חובקת את הפטמה והעטרה  ונעה בצורה פרליסטטית בעומק השד, מעבר לפטמה. אם הלשון לא תגיע לעטרה הפעולה לא תהיה מושלמת.

 

חיבור התינוק לשד

לפני החיבור נקפיד שהפטמה תהיה מול אף התינוק ולא מול פה התינוק כפי שנהוג לחשוב. מבחינה אנטומית התינוק אמור להרגיש את הפטמה נוגעת בשפה העליונה שלו, האינסטינקט שלו יהיה להרים את הראש ואז פיו יגיע לגובה הפטמה. בנקודת מוצא זו הפטמה תחליק מלמעלה ישר לחיך העליון של התינוק, בו הפטמה תשאר מוגנת במהלך כל ההנקה ונמנע מחיכוך ופציעה.

היחס בין הפטמה לבין פה התינוק ישמר בכל תנוחה שנבחר. כפי שאנחנו מרימים את הראש כדי לשתות מכוס או בקבוק והמשקה מחליק בגרון מלמעלה, כך התינוק צריך להרים את ראשו לפני המפגש עם הפטמה.

לפני החיבור  נחכה שהתינוק יפתח את פיו ויחפש את הפטמה. ניתן לצבוט מעט את הפטמה וליצר מן "סנביץ" כאשר האצבעות מקבילות לשפתי התינוק ובכך לעזור לתינוק להתחבר עמוק יותר ולהכניס יותר ריקמת שד לפיו. ככל שהחיבור יהיה עמוק יותר כך הפטמה תהיה מוגנת יותר בחיך העליון בזמן פעולת היניקה.

כאשר התינוק ממוקם נכון לא נצטרך לעשות הרבה פעולות אקטיביות על מנת "לחבר" אותו לשד ויהיה לו יותר קל להתחבר לבד בצורה נכונה ויעילה.

הנקה וצרכי התינוק

 

בשעתיים הראשונות לאחר הלידה התינוק ערני ויחפש באופן טבעי את השד כדי לינוק. לאחר לידה טבעית, אם היינו מאפשרים לו הוא היה זוחל על האמא ומחפש באופן עצמאי את דרכו לשד, ולכן המצב האידיאלי לאחר הלידה הוא להניח את התינוק על האם. מגע עור התינוק עם עורה של האם (skin to skin) גורם לו להרגיש במקום הכי בטוח והכי טבעי עבורו, מאזן את מדדיו בצורה מושלמת, וגורם לשחרור הורמון האוקסיטוצין – הורמון האהבה – שמאוד חשוב לבונדינג ההתחלתי. במהלך כול ההריון התינוק שמע את קולה של האם והרגיש את מקצב הדופק שלה. תנוחה זו, על האם, מאפשרת לו "נחיתה רכה" והמשכיות טבעית ונכונה עבורו לשלב שלאחר היציאה מהרחם.

לאחר שעות העירות התינוק לרוב יכנס למצב של שינה עמוקה שתימשך כעשרים שעות. בטווח הזמן הזה יהיו לו רגעים של עירות ומעבר בין שינה קלה לשינה עמוקה יותר. למרות שנדמה כי התינוק ישן ממש חזק והוא אינו צריך אותנו זה דווקא הזמן שהכי חשוב שהוא יהיה ליד האם, כי בכל פעם שהוא יתעורר הוא מיד יחפש אותה. אם לא יקבל מענה מידי, הוא ישקע שוב בשינה עמוקה שעלולה לגרום לו לא לינוק מספיק, מה שעלול לייצר אתגרים מיותרים שיפרו את השלווה והאידיליה לאחר הלידה.

אם התינוק אינו מתעורר בצורה מספקת נוכל לסחוט קולוסטרום לכפית או למזרק ולהאכיל אותו בצורה זו.

ביממה הראשונה התינוק צריך רק 5-7 סיסי בכל 3 שעות. מכיוון שהקולוסטרום מאוד סמיך ומרוכז עם תרגול נכון של סחיטה ניתן לספק לו את הכמות הדרושה לו. הסחיטה נעשית מהחלק האחורי של השד לכיוון הפטמה, הסחיטה היא מהעטרה ולא מהפטמה עצמה.

ביממה השניה התינוק התינוק צריך לקבל 15 סיסי בכל 3 שעות, ביממה השלישית בסביבות ה 30 סיסי והכמות תעלה ב 10 סיסי ליום עד ליממה השישית.

הקיבה של התינוק מאוד קטנה וגודלה בערך כגודל האגרוף שלו, הבקבוקי תמ"ל הניתנים בקלות במחלקת היולדות מכילים כמות של 90 סיסי . כאשר אמא בפעם הראשונה תנסה לסחוט קולוסטרום מהשד ותתקל בכמה טיפות בודדות בלבד עלולה להרגיש תסכול ובלבול אל מול כמות התמל הנמצאת בבקבוק. חשוב להבין כי כמות של 90 סיסי אינה רלוונטית לתינוקות בשלב זה של חייהם, זו כמות שתינוק מגיע אליה רק בסביבות גיל חודש וחצי ומה שיש בשד לאחר הלידה לגמרי מספק את התינוק שלך.

האם יש לי מספיק חלב?

אחת הסוגיות שהכי מטרידות נשים לאחר לידה.  לא חסרים סיפורים מחברות אמהות ובנות משפחה מספרות שלא הניקו כי לא היה להן מספיק חלב. זה טבעי שאנחנו כאמהות נרצה להעניק לתינוקות שלנו את הכי טוב שניתן והרצון הזה מלווה בהרבה תהיות וחששות שמה אנחנו עושות משהו לא נכון . המקום הזה מיצר חרדות וסטרס גם סביב ההנקה .

הגוף שלנו מכין את עצמו להנקה כבר מתחילת ההריון, בשבוע ה 16 להריון נוצר הקולוסטרום, החלב הראשוני, אותו נוזל סמיך ,הקולוסטרום מרפד את הקיבה של התינוק, מנקה אותה משאריות המי שפיר ומיצר את הפלאורה הראשונית  בעזרת  6 מליון נוגדנים שונים שהם בעצם החיסוניות הראשונית שמגנה על התינוק שלנו במפגש עם העולם שבחוץ. לאחר הלידה עם יציאת השליה יעזבו את הגוף ההורמונים של ההריון ויפנו את מקומם להורמונים שאחראיים ליצור החלב.  הקולוסטרום יזין את התינוק שלנו ב 3-4 הימים הראשונים אחרי הלידה ובסיומם יגיע החלב השופע .

הגעת החלב עלולה להיות מלווה בתחושת גודש בשד, חמימות עומז ולעיתים חוסר נוחות. כאשר יש גודש מאוד חשוב לשים קרח על השד לעשות הרבה עיוסיים ולהניק כמה שיותר.

ישנם כמה מצבי קיצון  שעלולים לגרום לעיכוב ביצירת חלב אך רב הנשים יוכלו בלחיצה על השד וסחיטה ידנית נכונה לראות את הקולוסטרום מבצבץ מהפטמה וזו זריקת הרגעה חשובה מאוד.

 

התינוק הוא זה שמנהל את ההנקה,הוא השעון שלנו והוא מחליט מתי הגיע הזמן. תינוקות לא יונקים רק כדי לאכול, המציצה היא אינסטינקט  שלהם , והיא משרתת מטרות נוספות מלבד הזנה. המציצה מרגיעה, מרדימה, עוזרת להם לשחרר את הקיבה, עוזרת  בתהליך העיכול ובעיקר מסמנת לאם שהם זקוקים לה. התינוק יודע בעת הצורך לעות את השינוי בין יניקה תזונתית שהיא לצורך העברת חלב ויניקה לא תזונתית שהיא לצורך הרגעה עיכול ושחרור ולכן חשוב לחבר את התינוק לשד כאשר הוא מסמן ולא לפי הזמן שעבר מההנקה הקודמת.

בכי זה סימן מאוחר לרעב ומיותר להגיע אליו. תהיו קשובים אל התינוק, לימדו אותו, נסו מההתחלה לזהות את אותם סימנים בהם הוא משתמש  על מנת לבקש לינוק . תחילה התינוק יכניס ידיים לפה, יעשה תנועות חיפוש עם הפה, יזוז בחוסר נוחות ואם לא יקבל מענה יבכה.

 

 

Instagram
×