עודף חלב אם וטפטוף בזמן הנקה- איך ממקסמים את זה

עודף חלב וטפטוף חלב אם בזמן ההנקה נשמע כמו הדבר הכי טוב שנוכל לאחל לעצמנו. יש ברכה כזו שמברכים נשים לקראת לידה- "לידה קלה ושפע חלב". על פניו נשמעת כמו ברכה נעימה וחשובה. אז לידה קלה הלוואי על כולנו בנוגע לשפע חלב, לא תאמינו אבל יש נשים שכמויות החלב הגדולות שיש להן יכולות להפוך ממש למטרד.

אז אם אתן מאלה שמניקות מצד אחד ומצד שני השד מפטפף ללא הפסקה, כאלה שכל הנקה מדמיינות שעוד שני תינוקות יכולים לשבוע מכל מה שמתבזבז בטיפטוף מהצד השני ומחליפות רפידות בטירוף… יש מצב שיעודד אתכן לדעת שאתן לא לבד. נשים שלא חוו טיפטוף מעולם יחשבו שמדובר בצרות של עשירים אבל אם זה תופס אותך לא מוכנה זה יכול להיות מאוד לא נעים.

מסתבר שעודף חלב היא עניין שמעסיק לא מעט נשים ברחבי העולם, מה שהיה נהוג לעשות בעבר זה לשים חיתול טטרה שזה בזבוז חלב אטומי, או לחילופין להחזיק בקבוק ביד השניה מתחת לשד כדי שהחלב יטפטף לתוכו וכך אפשר להשתמש בו להאכלה במידת הצורך.

מסתבר משהו ממש גאון הגדיל ראש וייצר אביזר סופר יעיל ונח. זו מן כוסית עם פיה הדומה לחצוצרה של משאבה שנצמדת לשד בוואקום ובצורה חצי אקטיבית משחררת חלב מהשד. כלומר, זה שילוב של חלב מטפטף וחלב שמשתחרר מהשד גם כתגובה לגירוי וגם לוואקום שנוצר.

לא מעט נשים מספרות שזה שינה להן את החוויה ואפילו סוגר להן את הפינה של השאיבה ללא התעסקות מיותרת. במקום לייצר זמן יעודי לשאיבה הן מניקות מצד אחד ואוספות מהצד השני חלב טרי. הכוסית מגיעה עם מכסה יעודי ובתום ההנקה או לחילופין האיסוף ניתן פשוט לסגור עם המכסה, לשמור את החלב ולהשתמש בו במידת הצורך. כאשר מאחסנים חלב אם חשוב להקפיד על כללי טיפול ואחסון חלב אם שאוב.

אז פעם הבאה שמשהי מאחלת לכן "שפע חלב "תוודאו שמתנת הלידה ממנה כוללת את הכוסית ואם תרצו ללכת לקראתה פשוט לחצו כאן ויהיה לכן לינק לשליחה.

 

הגיע הזמן- הקמת בנק חלב אם בישראל

בנק חלב אם – מדוע יש בו צורך?

 הצורך

חלב אם, הסטנדרט של הזנת תינוקות, הוא חומר ביולוגי ייחודי המכיל מגוון רכיבים ביו-אקטיביים כדוגמת נוגדנים, תאי מערכת חיסון, אנזימים, הורמונים, גורמי גדילה, גורמים פרה- ופרו-ביוטיים החיונים להתפתחות ובריאות התינוק. חלב אם אף מציל חיים לתינוקות שנולדו טרם הזמן, תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד, או תינוקות חולים. חלב אם מהאימא הוא האפשרות הראשונה והטובה ביותר עבור התינוק. כאשר אין זה אפשרי, ארגון הבריאות העולמי קבע כי האלטרנטיבה הראשונה לחלב אם מהאם היא חלב אם מתורמת שמקורו מבנק חלב אם מוסמך.

בנקי חלב אם, בדומה לבנקי דם או רקמות אנושיות אחרות, קמו כדי לתת מענה לצורך בריקמה אנושית במקרה של התחליף הסינטטי אינו מספק. בנקים לחלב אם פועלים במדינות מפותחות בעולם למעלה מ-30 שנה ומספרם בצמיחה. על פי נתוני 2014, רשת הבנקים חולשת על כ- 40 מדינות וכ-270 ערים ובעלת מחזור שנתי של כ-5,000,000 ליטר חלב אם. הבנקים לחלב אם מנוהלים בסטנדרטים גבוהים תוך שימוש במערכות בקרת איכות ונהלים מסודרים להבטחת בטיחות ואיכות חלב האם.

שימוש בחלב אם מבוקר מתורמת עבור תינוקות ובעיקר פגים אשר אינם ניזונים מחלב אמם יכול למנוע תמותה, להפחית תחלואה (כולל (necrotizing enterocolitis NEC, לקצר ימי אשפוז ולחסוך הוצאות הטיפול ביילוד. הזנה בחלב אם חיונית לבריאות התינוק והתפתחותו גם לאחר שיחרורו מאישפוז וגם לתינוקות שנולדו במועד ובמשקל לידה תקין, ויכולה להקטין את הסיבוכים הרפואיים והגדיל את הסיכוי כי התינוק ישגשג. אירגוני הבריאות מעריכים כל שינוי קטן בהזנה של תינוקות בחלב אם כחיסכון של מיליוני דולרים על מערכות הבריאות.

האתגרים הנאונטולוגיים בישראל, ייחודיים בהשוואה למדינות מערביות אחרות, בשל השילוב בין כמות גבוהה של טיפולי פוריות ומצוקת  משאבים אישפוזית ופוסט-אשפוזית, אחרי שחרורם מבתי החולים. בישראל 150,000 לידות לשנה, כ-10% נולדים בטרם עת (ועולה בכ-2.5% בשנה), כ- 1% מהלידות במשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ- 1500 גר') ואלה אחראים לכ- 15% מהפגיעות ההתפתחותיות החמורות בתינוקות, לכ- 45% מתמותת התינוקות הארצית ולכ45% מכלל ימי האשפוז ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. לפי נתוני הפורום למען הפגים, בכל שנה מתים 277 פגים, אחוז תמותה גבוה מאוד למדינה מערבית, ולא ניתן מספיק מענה לפגים לאחר שיחרורם מבתי החולים. לאור העדר בנק חלב אם בארץ, מתקיים שיתוף חלב אם למתן מענה לשימוש בייתי דרך הפורומים ורשתות חברתיות, באופן בלתי מבוקר. מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית, איגוד רופאי הילדים האמריקאי וגופי בריאות מערביים נוספים (כולל ישראל) פרסמו ניירות עמדה בנושא שבו המליצו נגד האכלת תינוקות בחלב אם שנרכש דרך האינטרנט. משרד הבריאות הישראלי פועל לעודד הקמת בנק חלב אם בבתי חולים ואף הוציא חוזר בנושא. טרם הוקם בנק חלב אם בישראל.

 

המודל

העמותה לתרומות חלב אם התאגדה לצורך הקמת בנק חלב אם במודל מרכזי-פרטי אשר יקום במתקן מרכזי אחד ייעודי למטרה זו, שאינו מוצמד בית חולים, ואשר יתן מענה כולל לצרכים האשפוזיים והפוסט אשפוזיים בחלב אם. העמותה מאמצת את המלצות משרד הבריאות והקריטריונים שנקבעו על ידו לנמענים הזכאים לקבלת חלב מבנק החלב, ויתן מענה לאוכלוסיות ייעד שונות הן בשל צרכים רפואיים או בשל העדר (מלא או חלקי) של חלב אימם.  הבנק מתעתד לספק חלב אם לכל תינוק או נזקק בעל צורך רפואי או תזונתי בחלב אם.

 

מייסדות העמותה

ד"ר שרון ברנסבורג-צברי (PhD למדעי החיים) יועצת הנקה בינלאומית מוסמכת ומדריכת לה לצ'ה הינה פעילה מובילה בתחום הנקה וחלב אם בישראל. ד"ר שרון הרמתי וד"ר רביד שכטר-אושפיזין PhDs) למדעי החיים) פועלות בתחום איכות חלב אם בשנתיים האחרונות והינן המייסדות של חברת מיימילק לאברטוריס בע"מ, מרכז חדשני למחקר ופיתוח בתחום חלב אם. חברת מיימילק פועלת בשותפות עם המעבדה הרפואית הפרטית AML ונתמכת ע"י המדען הראשי.

 

תפקידי הבנק

העמותה תפעל להקים מערך מפוקח מבוקר ובסטנדרטים גבוהים לאספקת חלב אם מתורמות למשתמשים, הכולל בתוכו את התהליכים הבאים: גיוס תורמות ובדיקות תיאומן, שאיבת חלב אם בבית התורמת בהתאם לנהלים, הובלה בשרשרת קירור לבנק מרכזי, טיפול בחלב אם בבנק החלב (תוך שימוש במערכות מבוקרות ומנוטרות, בידוק חלב גולמי, איחוד חלב לאצווה, פיסטור, בידוק אצווה וניהול מבוקר של מאגרים), והפצה בקירור למשתמש. לפי הערכות הצורך בישראל ובהתאם לנתונים מבנקים בארהב, הבנק בהספק מלא צפוי לספק 300 ליטר חלב אם בחודש  (3600 ליטר  שנתי), ויתמוך במערך של כ40 תורמות חודשיות (בהתאם לממוצע של 7.5 ליטר בחודש תרומה לאישה).

בימים אלה אנו מגייסים מימון לצורך הקמת הבנק. הבנק הינו מלכ"ר (מוסד ללר כוונת רווח) כך שכל תרומה תקצר את משך הקמת הבנק או תוזיל את עליות החלב.

 

לתרומה כספית: https://secured.israeltoremet.org/donate/HMBankIL

אתר הבנק: http://hmbank.org.il

פייסבוק: https://www.facebook.com/hmbank.il

 

למידע נוסף, במקרה של איתור תורם אשר יהיה מעוניין לעזור בסכום משמעותי, אפשר גם לד"ר שרון ברנסבורג-צברי sharron.zabary@gmail.com

 

שאיבת חלב אם- כללי אצבע נוחים ויעילים.

שאיבת חלב הינה פעולה מכאנית אליה הגוף צריך להתרגל. כאשר תינוק מתקרב לשד רמת ההורמונים אצל האם עולה ומכניסה לפעולה את ההרמונים שאחראים על יצור ושחרור החלב. כאשר אנחנו שואבות לא נוכל לצפות מהגוף להגיב לחלקי הפלסטיק של המשאבה כפי שהוא מגיב ליניקה.

כמות החלב שמשתחררת בשאיבה לא זהה לכמות החלב שהתינוק יונק ולעולם לא תהיה מדד לכמות החלב שיש בשד. בשאיבות הראשונות לא נצפה למלא בקבוק בקלות, הגוף צריך תרגול והסתגלות למכאניקה של השאיבה על מנת להניב תוצאות מספקות.

כמה זמן לאחר הלידה מומלץ להתחיל לשאוב?

שאיבה אינה פעולה הכרחית לכל אמא מניקה, יש נשים שלא ירגישו צורך לשאוב לאורך כל תקופת ההנקה. אין באמת סיבה לשאוב לפני שמתעורר הצורך.

כשההנקה נוחה נעימה והולכת בצורה טובה רב הנשים יעדיפו להניק ישירות ולא להתעסק בעזרים חיצוניים כגון משאבה ובקבוקים. מעידך יש נשים שמתקשות בהנקה או תינוקות המתקשים לינוק ושאיבה היה הדרך עבורם להעניק חלב אם לתינוק שלהם.

אם את צריכה או רוצה לשלב בקבוקים שאובים בנוסף להנקה, מומלץ לחכות שההנקה תתבסס לפני שאת מציגה לתינוקך בקבוק. הנקה מבוססת היא הנקה ללא קשיים ואתגרים. אם התינוק שלך יונק לפי דרישה, עולה במשקל בצורה מספקת, עושה מספיק קקי ופיפי ועברו לפחות שלושה שבועות מהלידה תוכלי להתחיל לשאוב מדי פעם.

בעת מתן הבקבוק השאוב נקפיד על האכלה קצובה מבקבוק, חשוב להקפיד על כך ולהסביר את החשיבות של צורת ההאכלה הנ"ל לכל מי שנותן בקבוק לתינוק שלנו.

מתי הכי נכון לשאוב?

רב הנשים ידווחו כי בשעות הבוקר הן חוות מלאות של השד וזה בגלל שבלילה בין השעה שתיים לשעה שש בבוקר ההורמון פרולקטין שאחראי על סינתוז החלב, נמצא בשיאו ויגרום לנו לקום גדושות. מצד שני יש נשים שינצלו את השינה היומית הארוכה של התינוק על מנת לשאוב וידווחו על תוצאות מירביות.

הכי נכון הוא פשוט לנסות ולראות מה עובד עבורכן, ניסוי ותהיה. אפשר לנסות לשאוב כשעה שעה וחצי אחרי הנקה, או במקרה שהתינוק יונק מצד אחד ניתן לשאוב במקביל או אחרי ההנקה את הצד השני.

אם ברצונך לשאוב כל יום בקבוק רצוי לתזמן את השאיבה לשעה קבועה וכך הגוף ילמד ליצר ארוחה נוספת לאותה שעה וזה יכול מאוד להקל בשאיבה.

במידה ותינוקך לא יונק ואת שואבת לו בצורה בלעדית חשוב שהשאיבה תתבצע לפי מספר הארוחות שלו ובכמות קצת יותר גדולה ממה שהוא צורך על מנת לשמר את החלב בשד בצורה מירבית.

איך שואבים?

וודאי תחילה כי חלקי המשאבה מעוקרים ומוכנים לפעולה.

התחילי בעיסוי השד, מהלימפה (בית השחי) לכיוון הפטמה עם כיוון השעון. בכך תוודאי שהעיסוי מתבצע על כל השד.

התחילי שאיבה מצד אחד למשך 7 דקות, לאחר מכן תעברי לשד השני ל 7 דקות נוספות, חזרי לראשון ל 5 דקות ואז שוב לשני ובפעם השלישית 3 דקות שאיבה מכל צד. סה"כ מסגרת זמן שאיבה של 30 דקות לערך. אם בתום הזמן הנ"ל עדיין ממשיך לזרום חלב את יכולה להמשיך במידת הצורך.

במידה והינך שואבת במשאבה דו צדדית אז הכל נעשה במקביל וחוסך לך חצי מהזמן.

איך לבחור משאבה?

לפני שאת רוכשת משאבה חשוב להבין מה הצורך שלך בה. אם אינך מניקה ושואבת בלעדית תרצי משאבה חזקה ברמת בית חולים. אם הצורך שלך הוא שאיבה מדי פעם כדי לצאת מהבית באירועים מסויימים תוכלי להסתפק במשאבה ידידותית וקומפקטית יותר. אם את חוזרת לעבודה סמוך ללידה חשוב שהמשאבה תהיה ניידת עם אפשרות לשימוש באמצעות סוללו ועם תיק נשיאה עם מקום לקרחון.

בכל מקרה בהתחלה ניתן להשאיל משאבה מארגונים כמו "יד-שרה", "עזר מציון" או גמח"ים שונים. בבתי המרקחת של קופות החולים ניתן לרכוש משאבות מצויינות במחירים מסובסדים.

את החלב ששאבנו נקפיד לאחסן לפי הנחיות לטיפול ואחסון בחלב אםכדי לשמור עליו בצורה הטובה ביותר.

את החלב ששאבנו נקפיד לאחסן לפי הנחיות לטיפול ואחסון חלב אם על מנת לשמור עליו טריותו וטיבו בצורה הטובה ביותר.

סיפור ההנקה של מיכל איילון-וולך

נובמבר 2015.
בעלי ואני יוצאים מהשיעור האחרון אצל הדולה. אני בחודש שמיני, הכל מובן וברור. התיק ארוז, המסמכים בניילונית (במגירה, ברכב, ועוד עותק אצל ההורים) והתכנית מושלמת: אני אלד לידה טבעית. בדיוק בשבוע 40. טוב, אולי 40+2 כי זו לידה ראשונה. בחושך, בשקט, בג'קוזי. התינוקת תצא, יהיה רגע רומנטי, נחכה לחבל הטבור שייהפך ללבן ומיד היא תינק. מה זה תינק? תשאב. באותה השניה נתחבר לנצח נצחים והיא שלי לעולמים. דבר לא יפריד בינינו. הציצי שלי והפה שלה יישות מושלמת.
כעבור חודשיים, בסוף שבוע 42, כשאני מחוברת לארבעה עירויים שונים, מובלת בהיסטריה לחדר ניתוח לקיסרי חירום (איך ולמה זה כבר סיפור אחר ומתיש), המרדים העליז מדי שואל אותי אם יש לי שאלות. רוצה לומר לו "כן!! מה קורה? אני הולכת למות? והיא? המנתחת נראית בת 16, היא בת 16??? מה זה ניתוח קיסרי בכלל?? זה כואב? איפה אמא שלי??" אבל כל מה שהצלחתי למלמל מתחת לדמעות הבהלה שלי היתה שאלה מבולבלת על חלום ההנקה המיידית. הוא פטר אותי בגיחוך והופ לחדר ניתוח.
באחת לפנות בוקר פגשתי את הבת שלי. הצמדתי אותה והיא ינקה. חשבתי שהיא ינקה. אפילו התלהבתי בקול רם מדי וננזפתי על ידי האחיות. הניתוח לא הפריד בינינו! ממשיכים בתכנית המאמא טבע כרגיל!
ארבעה ימים באשפוז והילדה עצבנית. לא נרדמת ליותר משעה. מתעוררת בבכי. אני מניקה והיא לא נרגעת. אפילו מתלוננים על חוצפת הביות המלא שלי. אבל אני? מניקה. מממשת את יעודי האימהי!
עברנו למלונית כעבור חמישה ימים. היום הטראומטי הזה לא יישכח: היא בוכה. ובוכה. ובוכה. אני מנסה להניק והצרחות רק מתגברות. ברקע אני שומעת את בעלי שמספר לי שבביקור אצל האחיות מתברר שהצהבת עולה ועולה והמשקל יורד ויורד.
צרחות. צרחות של תינוקת רעבה בת חמישה ימים. זה הדבר העצוב ביותר בעולם. מה שקרה בשעה הבאה נראה כמו לקוח מסיטקום אמריקאי מהזן הנמוך ביותר: ההורים המסכנים שלי טסים הביתה להביא את המשאבה (שנקנתה כדי ש"אוכל ללכת בערב לדרינק עם חברות". חחחח כמה מעט ידעתי!). מגיעים, פורצים את הדלת, היא עדיין צורחת. לא מצליחה לינוק. אני בוכה איתה, אבא שלי בידיים רועדות מההיסטריה הכללית מתחיל להרכיב את המשאבה. חיטוי זה לחלשים בשלב זה.
הוא מסיים להרכיב ואז מרכיב אותה עלי. כן. עלי.
אבא שלי המתוק וכנראה המצולק לחיים מצמיד את המשאבה לשדיים שלי ועוזר לי לשאוב. לא יוצא כלום. והיא בוכה וצורחת. איכשהו בסוף לאחר חצי שעה של הצמדות, לחיצות, סחיטות ושאר פעולות נעימות השגנו 20cc. זהב.
חברה צעקה לי דרך הרמקול בפלאפון לשים בכפית. נתתי לתינוקת שלי חלב בכפית מתכת, ובכיתי ובכיתי.
באותו יום הגיעה יועצת הנקה שהזעקנו. היתה אצלי חמש שעות.
חמש שעות זה המון למישהי חמישה ימים אחרי קיסרי חירום. זה כמו חיים שלמים. והבשורה? לשון קשורה! כל כך קשורה, שחייבים להפסיק להניק וצריכים להאכיל בצינורית! מה זו צינורית? אוו! אז צינורית כביכול נועדה לעזור להאכיל תינוק שמתקשה לינוק ועדיין לתת לו תחושה של גוף ולא פלסטיק. לא מדוייק, בעצם מדובר באימון מוטוריקה עדינה מהסוג המורכב ביותר.
קיבלתי הוראות שאיבה אימתניות ואת מספר הטלפון של ד"ר בוצר לצורך התרת לשון וזהו. אין הנקה.
אז שאבתי. ובאיזשהו שלב גם הצלחתי לשכנע אותה לאכול מהבקבוק. בשניה אחת נהיתה לי ילדת בקבוקים. חלום החליצה הלך והתפוגג והשיש הלך והתמלא בבקבוקים.
כעבור שבועיים עשינו התרה, אירוע טראומתי כשלעצמו. הבטיחו שיפור מיידי. בחדר ההמתנה אימהות שהגיעו לביקורת מספרות בהתרגשות איך התינוק שלהן התחיל לינוק מיד אחרי שיצאו משם. אבל הבת שלי? לא. פשוט לא.
יועצת ההנקה ההיא הגיעה לסיבוב נוסף. כן, גם הפעם חמש שעות של עונג צרוף. והילדה בוכה. ובוכה. ובוכה. כל פעם שמצמידים לשד היא נחנקת מבכי.
בשלב הזה כבר השלמתי עם הרעיון שהנקה לא תהיה כאן. כל אחד יוכל להאכיל אותה, אין הרמוניה, אין בלעדיות. לנצח אשאב כל שלוש שעות. היו לי חיים ואינם עוד.
לאחר יומיים, לאחר מסע שכנועים של בעלי, קבעתי עם עוד יועצת. ידועה, מוכרת והשמועות אמרו שמדובר בקוסמת.
קבענו, הגיעה, שעה, ינקה.
אני לא מתעצלת לפרט, כך היה. הגיעה, אמרה לי "יאללה תוציאי ציצי ותצמידי אותה". ואני מבעד למבט מיואש ואבוד ממלמלת משהו על זה שהמטרה שלי אולי להצליח לחצי הנקה וחצי שאוב.
שעה עגולה.
אחרי כמעט שלושה שבועות של ניסיונות כושלים, ייעוצים מתישים והרבה רעש של המשאבה.
בשבועיים שאחר כך כאב לי. מאוד. כל כך כאב לי שהבת שלי היתה יונקת והדמעות זלגו לי על הלחיים. אבל זה עבר, והעור התרגל. והיא ינקה. כמו שייחלתי, כמו שדמיינתי. הצלחתי לתת לה את זה. הצלחנו.
היום אנחנו סוגרות חצי שנה של הנקה בלעדית, ללא בקבוק אחד (כן, לא הלכתי לשום מקום חצי שנה. עזבו שיפוטיות).
ולאותה יועצת, אם את קוראת את זה ויודעת שזו את (נתבקשתי לא לציין שמות), נכון שאני אחת ממיליון לקוחות, אבל אחת ויחידה. שינית לנו את החיים. מייאוש ומחלומות מנופצים לאושר ולאימהות כמו שדמיינתי. לנצח אודה לך.

מה באמת חשוב לקנות לפני הלידה?

ידוע שלפני הלידה יש איזה לחץ כזה של להספיק לקנות הכול. כשזה מתוסף על אפקט הקינון זה עלול להיות מוגזם. מי מאתנו לא קבלה שלל רשימות ציוד מחברות שלה כהכנה ללידה המתקרבת. אבל מה שהחברות שוכחות לספר לכן זה שברב הדברים שהן קנו הן השתמשו לא יותר מפעמיים…

אז ניסינו ליצור רשימת קניות מעשית בעבורך-

עגלה – אחד הפריטים היחידים ששווה להשקיע בהם בילד הראשון. הפרמטרים החשובים הם משקל, יציבות ואופן הקיפול. יש עגלות שמתקפלות מאוד בקלות ואפשר להרים אותן למכונית ביד אחת .

תיק עגלה – חשוב שיוכל להתחבר לעגלה, שתהיה בו חלוקת תאים נוחה ושיהיה  גדול מספיק כדי להכיל את כל הנחוץ.

מנשא – מנשא זו אחת הרכישות הכי חשובות שיש, אין כמו לשים את התינוק במנשא ולהיות בתנועה. זה פיתרון קסם לכל חוסר שקט לא ברור של התינוק. מנשא זה משהו שחשוב להביא גם לחדר לידה, זו דרך נהדרת לשמור את התינוק קרוב אלינו אחרי הלידה מבלי להשקיע מאמץ מיותר וכך גם מי שאתנו יכול לעזור לנו ולהקל עלינו. יש מנשאים שונים שמתאימים לשלבי התפתחות שונים של התינוק. בסמוך ללילדה ובתקופה הראשונית של חייו, מומלץ להשתמש במנשא ערסול שיתאים למצב האנטומי של התינוק. מנשאים כאלו  אפשר לשאול מחברים במקום לרכוש חדש.

סלקל – עוד דבר שאפשר לשאול. בסלקל משתמשים בשנה הראשונה לחיי התינוק. מיותר ויקר לקנות חדש, רק צריך לשים לב לתוקף הסלקל.  לפי הוראות של "בטרם" סלקל יוצא משימוש לאחר שש שנים או לאחר שהיה בתאונת דרכים.

מיטת תינוק –נהוג לחשוב כי תינוק חייב מיטת תינוק כדי לישון, אז בואו נעמיד דברים על דיוקם. רוב התינוקות אינם ישנים במיטה שלהם בחודשים הראשונים אחרי הלידה, בשלושת החודשים הראשונים לרוב ישנים בעריסה או במיטה מתחברת קרוב לאמא, יש כאלו שאף פעם לא ישתמשו במיטת תינוק  ויעדיפו מזרן על הרצפה. בכל מקרה אפשר לוותר על רכישה של מיטה בשלב הראשון ואם כבר קונים רצוי לוודא שיש לה דופן אחת שיורדת עד הסוף ואז אפשר להפוך אותה למיטה מתחברת. אם כבר קניתם מיטה אז צריך גם שניים שלושה סדינים, אבל עם זה אפשר לחכות לרגע הרלוונטי.

עריסה – מומלץ לשכור עריסה ולא לקנות. עריסה אפשר לשכור ב"יד שרה" או ברשתות שונות של מוצרי תינוקות וילדים. העריסה משמשת לשלושת החוגדשים או ארבעת החודשים הראשונים בלבד.

שידת החתלה – שידת החתלה היא לכאורה מרכז החדר של התינוק החדש. בפועל- כל ארון אחר או שידה רגילה שיש בהם מקום לבגדי התינוק יהיו טובים מספיק. הרבה אמהות יעידו שהן חיתלו עליה חמש פעמים בערך ואחרי זה היא סתם נשארה עומדת בחדר. אם כבר קונים שידה עדיף משהו באמת יפה ופרקטי שיוכל לשמש אתכם בהמשך כרהיט בבית. טיפ- אם השיש באמבטיה רחב מספיק, אפשר למקום עליו עמדת החתלה סמוך לכיור, זה פרקטי, נוח וחוסך מקום.

מזרן – הדבר החשוב ביותר בבחירת מזרן הוא שיהיה חסין אש, מעבר לכך כול המזרנים הם אותו דבר. לא צריך להשתגע וליפול לכל מיני טריקים שיווקיים של החברות השונות.

שמיכה – חשוב שתהיה שמיכה אחת קלילה, כזאת שנוח לצאת איתה מהבית ולזרוק על הסלקל או על המנשא. מעבר לזה צריך עוד שמיכה קצת יותר מחממת למיטה. אפשרי לקנות שמיכה בהתאם לעונת השנה בה נולד התינוק ולחכות עם השמיכה הנוספת להמשך כאשר יהיה בה צורך.

פח מיוחד לטיטולים –  טיטולים אפשר לזרוק בכל פח רגיל אטום, באותה מידה אפשר לשים בשקית רגילה ולקשור. פח חיתולים אינו אקולוגי במיוחד מכיוון שהוא עוטף כל חיתול בשקית נפרדת ומייצר אשפה מיותרת.

סל כביסה – מומלץ לקנות סל גבוה יחסית שיהיה נוח לשימוש.

לול –  אין צורך לרכוש בהתחלה. השימוש בלול מתחיל לקראת גיל שלושה חודשים. מיותר לאחסן אותו עד לשימוש.

מד טמפרטורה לחדר – קצת מיותר, בכל מקרה של טמפרטורה קיצונית גם את כאמא תרגישי בה ותדעי לווסת אותה בהתאם לצרכי התינוק.

"בייבי-סנס" – מכשיר שאמור להתריע להורים במקרה של הפסקת נשימה של התינוק בזמן שינה, בפועל רוב האימהות משתמשות בזה פעמיים ובזה זה נגמר. אם החלטת לרכוש אחד, בדקי את רמת הקרינה הנפלטת ממנו.

חיתולי בד "טטרה"- תשקלי לקנות את החיתולים הגדולים. הם יכולים לשמש כחיתול, כשמיכה בעת הצורך, כמגן שמש לרכב וכסינר הנקה.

אמבטיה לתינוק (כולל רגליים, צינור מתאים ופקק) – אם אין מקום בחדר האמבטיה אפשר לוותר על התענוג ולקלח בכיור, זה מאוד נח מהיר ויעיל.

בטיה אמבטיה – בטיה היא כרית רכה לאמבטיה אשר עליה מניחים את התינוק בזמן הרחצה. חשוב לייבש אותה היטב אחרי השימוש מכיוון שהיא נוטה לפתח עובש.

מדחום לאמבטיה – את טמפרטורת המים אפשר להרגיש בעזרת המרפק של ההורה. אם המים נעימים סימן שזה מתאים לתינוק.

מגבות – מספיק לקנות אחת להתחלה. לרוב מקבלים מגבות כחלק מהמתנות ללידה.

סבון רחצה אל-דמע – מומלץ להשתמש בסבון טבעי ככל האפשר או בלי סבון בכלל. נקודה למחשבה – לתינוקות יש ריח מושלם, לא צריך לקרצף אותם כל יום וכל היום ואפשר להמעיט בסבון. מומלץ לא לקלח אותם אחרי הלידה וגם לא בימים שאחריה. לרוב מספיק לשטוף את הטוסיק בכיור במהלך היום.

שמן אמבטיה – עור התינוק זה הדבר הכי רך ונעים בעולם. אם בכל זאת את מרגישה צורך להוסיף שמן לאמבטיה מומלץ להשתמש בשמן שקדים שנשאר מהלידה או בשמן קוקוס. רב מוצרי המדף של שמנים המיועדים לאמבטיית תינוקות מכילים חומרים שנויים במחלוקת.

משחת החתלה – החיתולים בימינו סופגים בצורה מצויינת, עור התינוק לרב נשאר יבש. לא צריך לשים משחה כל החתלה, זה בעיקר סותם את הנקבוביות של העור. תינוקות יונקים הם ברמת סיכון נמוכה לעור מגורה באיזור החיתול. מומלץ לשים משחה רק כשצריך ולא כחלק מפעולת ההחתלה השגרתית. מעבר לזה עדיף להשתמש במשחה מחומרים טבעיים, גם חמאת שיאה או שמן קוקוס אורגני בכבישה קרה יעשה את העבודה.

טיטולים – הטיטולים הכי טובים הם הטיטולים שיש עליהם בדיוק מבצע. הטיטולים היקרים לא בהכרח טובים יותר. כיום המותגים מאוד דומים אחד לשני, לאף אחד אין פטנט יחודי. כמו כן למרות המיתוג השונה חלק מהם מיוצרים באותו המפעל. טיטולים של "ניו בורן" נהיים מהר מאוד קטנים על התינוקות לכן מספיק לקנות חבילה אחת להתחלה ולקנות עוד במידת הצורך.

מגבונים – מגבונים זו בהחלט המצאת המאה. לא ברור מה אמהות עשו לפני שהומצאו. מצד שני כמו כל מוצר תעשייתי הם מכילים חומרים גבוליים. אפשר להשתמש במגבונים אורגניים שעולים לרוב הרבה יותר ואפשר גם להמעיט בשימוש בהם. בימים הראשונים מומלץ לנקות את איזור החיתול עם צמר גפן ומים פושרים. קקי ופיפי של תינוק יונק נטולי ריח ומאוד קלים לניקוי.

אבקת כביסה ומרכך מיוחדים לתינוקות –זה באמת מריח מאוד טוב, ממש כמו להיות בתוך ענן, אבל לא בטוח שבאמת הכרחי. החלק הכי רגיש של התינוק – הפנים שלו מונחים עלינו רוב שעות היום ואת הבגדים שלנו אנחנו מכבסים בחומרי כביסה רגילים, לכן זו אינה חובה וזה עולה כפול .

מספריים לציפורניים

אלכוהול וצמר גפן לחיטוי הטבור

מד חום דיגיטלי  חום בימים הראשונים לאחר הלידה מסוכן לתינוק ואינו דבר נפוץ, אם יש תחושה שמשהו אינו כשורה, טוב שיהיו את הכלים הנחוצים לשלול את האפשרות.

אוברול– חמישה אוברולים יספיקו להתחלה, רצוי לקנות כאלו שמכסים את כל הגוף כיחידה אחת כולל את כפות הרגליים.

בגדי-גוף – בגדי גוף עם שרוולים ארוכים ותיקתקים בצדדים נוחים ללבישה כי אינם עוברים דרך הראש.

רגליות – מומלץ להימנע מרגליות וממכנסיים. הגומי שלהם על המותניים עלול להיות הדוק מדי וליצור לחץ מתמשך. נדמה כי זה רק נוגע בעדינות בגוף שלהם אבל כשזה מונח על גופם 24 שעות ביממה זה עלול להשפיע ולגרום לתינוקות חוסר שקט ועצבנות. עדיף להלביש בגד גוף ועליו אוברול, זה מספיק ועונה להנחיות כשמדובר בתינוק בריא שנולד במועד.

צלונים לרכב  יש צלונים יעודיים לחלונות הרכב, כאלו עם רשת שמתלבשים על החלון. באותה מידה כל חיתול טטרה שגם כך בנמצא יכול למסך את השמש.

פדים להנקה – רוב הנשים לא ימצאו שימוש לפדים מיד לאחר הלידה, טפטוף החלב מהשד קורה אם בכלל רק לאחר היממה השלישית או הרביעית כאשר מגיע החלב השופע שלעיתים מטפטף בזמן מלאות השד או כשהשד מקבל גירוי בהנקה.

משאבת הנקה  יש המון משאבות הנקה על המדף, לכל אחת יתרונות וחסרונות שלה. מומלץ לחכות עם רכישת המשאבה לאחרי הלידה. בחירת משאבה תלויה בצרכים שלך, באופן ובתדירות השאיבה. כאשר תזהי את הצורך לשאוב עשי סקר שוק. אפשר לשאול משאבות מארגונים כמו "יד שרה", "עזר מציון" וגמח"ים שונים. כמו כן ישנם גורמים פרטיים שמשכירים משאבות ויש משאבות מצויינות שאפשר לרכוש במחיר מסובסד דרך קופות החולים.

משחה לפטמות – הדבר הכי יעיל וטבעי למרוח על הפטמות זה שמן קוקוס אורגני בכבישה קרה. הוא גם אנטיבקטריאלי, גם אנטיאינפלמנטורי, מרכך, מרפא וטבעי.

מזרן פעילות  מזרן פעילות זה אביזר נחמד, נוח לשים אותו בסלון ולהניח עליו את התינוק בשעות היום, אבל הדבר הכי גאוני במזרן פעילות הוא אפשר להניק את התינוק בשכיבה על הצד במהלך היום, לאחר שהוא נרדם אפשר להשאיר אותו לישון שם מבלי להעביר לעריסה, כך נפחית התעוררויות והוא ישאר קרוב אלינו.

אוניברסיטה – לא חובה בכל בית, זה נחמד שיש. מוצר שהוא יחסית יקר לתועלת שלו,  אפשר לשאול מחברה, גם ככה לאף אחד אין מקום לאחסן אותה בתום השימוש.

ספר שחור-לבן – מיותר לקנות, לוקח זמן עד שהתינוק מתעניין בזה, ומקבלים ספרים כאלו מכל מיני נותני שירותים לאחר הלידה.

אל תשכחו שתמיד מקבלים מלאאאאא מתנות. כל מה שלא ממש חשוב לימים הראשונים לאחר הלידה אפשר לקנות בהמשך, חוץ מציצי בגדים ומנשא, לא באמת צריך הרבה .

הצילו… תינוק מוציא שיניים….

התינוק שלך גדל, השיניים מתחילות לבצבץ. צמיחת השיניים לעיתים מלווה בחוסר שקט של התינוק, ריור מוגבר, שינוי במרקם הקקי וגם קצת חום.

התינוק יחפש דרך לחכך את החניכיים ולעסות אותם על מנת להקל על התחושה של החוסר נוחות.

יש תינוקות שבשלב זה ינסו לנשוך את הפטמה בזמן ההנקה וזה עלול להיות כואב וגם לפצוע.

השלב הזה מלווה באלמנט של למידה. האמא צריכה להעביר לתינוק מסר מאוד ברור- לא נושכים את הפטמה.

הפעם הראשונה לא צפויה, זה מן שוק כזה וכאב חד, האינסטינקט של האם יהיה צעקה וניתוק התינוק בצורה מהירה וחדה.

יש תינוקות שיעלבו מזה ויתחילו לבכות ויש תינוקות שזה יצחיק אותם. הנקה זו מערכת יחסים לכל דבר וזה הזמן בו התינוק מתחיל ללמוד גבולות.

אז מה עושים??

דבר ראשון אפשר לנסות לזהות את הרגע הזה בו זה עומד לקרות ואז לנתק את התינוק ולחבר אותו עמוק יותר. לאחר החיבור להמשיך להחזיק אותו מאוד קרוב אלינו כך שהחיבור ימשיך להיות עמוק לאורך ההנקה, זה יקשה עליו להקטין את החיבור ולנשוך את קצה הפטמה. אם לא הצלחנו לזהות את הרגע והוא כן הצליח לנשוך אותנו, חשוב לנתק אותו בצורה ברורה להסתכל עליו בשיא הרצינות (לפעמים האינסטינקט זה תסכול מלווה בצחוק- חשוב לא להתפתות לזה) ולהגיד בצורה שקטה וברורה "לא לנשוך, זה כואב לאמא". לא לאפשר לזה לקרות. לשמור על עקביות ואסרטיביות. השתדלו להמנע מצעקה , היונק עלול להיבהל ולקשר את זה להנקה ובמקרים קיצוניים אף לפתוח ב"שביתה" ולא לרצות לינוק לזמן מה.

אם נקפיד לחזור על תגובה קבועה וברורה מהר מאוד התינוק יבין שכל פעם שהוא נושך זה יגרור מאתנו תגובה של ניתוק והפסקת הנקה. החזרה על אותה התגובה ילמד את התינוק לא לחזור על ההתנהגות הזו. כאשר זה קורה אפשר להציע לתינוק נשכן כחלופה לפטמה, או להכין קרחוני חלב אם שירגיעו את החניכיים.

"הלילה השני"

הלילה השני לחייו של התינוק לרב מלווה בעירנות מוגברת ורצון בלתי פוסק של התינוק לינוק, מן הרגשה כזו של חוסר סיפוק וחוסר שקט/ חשוב מאוד להיות מודעים ל "תופעה" הזו,   זה בדיוק הלילה שהאם גם ככה תשושה מהלידה, עדיין לא מכירה את התינוק שלה, היא לבד במחלקת יולדות בבית חולים מתוסכלת, מפוחדת וחסרת נסיון. בשלב מסויים תרוץ חסרת אונים לתינוקיה , תגיש את התינוק לאחות ותגיד לה שמשהו לא בסדר עם התינוק והיא לא יודעת מה לעשות. האחות מצידה תגיד לה – "אולי התינוק רעב? אולי תתני לו בקבוק ? אולי אין לך מספיק חלב?" לרב זו הסנונית הראשונה לסיום ההנקה שמגיעה מחוסר ידע מוקדם וחבל. אז התינוק לא מקולקל ואתן לא מתעללות בו, זה מה שתינוקות עושים בלילה השני וחשוב לזכור את זה, יש הגורסים שזה קורה תמיד בלילה לפני שמגיע החלב עצמו וכך התינוק מאותת לגוף שהוא מוכן לקראתו. אפשר להתנחם בעובדה שלרב ביום שלמחרת התינוק ישן יותר וזה גם הזמן שלנו לנוח.

בלילה הזה ניתן להעזר בכל אחד עם דופק שנמצא לידך, תחושת דופק פועם ירגיע את התינוק ויעזור לו להרגיש בטוח אם הוא לא עליך, מעבר לזה ניתן לתת לו למצוץ את האצבע שלך כאשר כרית האצבע לכיוון החיך העליון והציפורן כלפי הלשון. גם מנשא יכול להיות מאוד יעיל ושימושי.

חשוב להבין ולזכור שזו לגמרי התנהגות שגורה וצפויה, זה יעזור להתנהל בתוך הסיטואציה בצורה שקולה ובהבנה.

 

איך אדע אם התינוק שלי יונק מספיק?

מזל טוב!! אז הלידה הסתיימה, מתחילים לעכל , התינוק שלך האנדרנלין יורד והעבודה מתחילה .

הדרך הכי טובה ונכונה לדעת אם התינוק שלך יונק מספיק היא לספור את כמות היציאות שלו והחיתולים הרטובים.

לוקח זמן עד שלומדים להרגיש ולזהות יניקה יעילה.

בימים הראשונים  כאשר יש רק קולוסטרום קשה להבין אם התינוק אכן יונק. הקולוסטרום מאוד סמיך והכמות שלו לא גדולה. אם נלחץ על השד נראה רק טיפה או טיפות בודדות. לוקח לאם הטריה זמן לסמוך על הגוף ועל כך שהוא דואג לתינוק שהרגע יצא.

התינוק מרגע הלידה יונק לפי דרישה והוא זה שמנהל את ההנקה, כאשר נספור ביממה מינימום 8 הנקות.

ביממה הראשונה נרצה לראות מינימום פיפי אחד וקקי אחד שצבעו לרב יהיה שחור , הצבע הוא בעצם מהמקוניום שנמצא בקיבת התינוק מהמי שפיר.

ביממה השניה נרצה לראות מינימום 2 חיתולים עם פיפי ו 2 חיתולים עם קקי.

ביממה השלישית כבר נצפה לפחות ל 3 חיתולים עם פיפי ו 3 חיתוים עם קקי כאשר הצבע של הקקי ילך ויתבהר , משחור יהפוך לחום ואחרי 3 -4 ימים כבר יהיה בצבע צהוב חרדלי עם גרגירים.

החל מהיממה ה 3-4 נצפה לראות מינימום 4 חיתולים עם פיפי ו 3 חיתולים עם קקי.

במידה ובבית חולים יש הרושם שהתינוק לא יונק בצורה יעילה וממליצים לכם לתת לו תוספת חשוב להבין אם זה באמת נחוץ, אם זה נאמר כי באמת יש בעיה קונקרטית או שמה הצוות החליט להוסיף לו רק "ליתר בטחון".

במידה ויש צורך אמיתי ניתן לסחוט קולוסטרום למזרק עם פקק או לכפית ולתסף את התינוק אחרי ההנקה ובין ההנקות. גם אם נראה שאלו כמה טיפות בודדות ככל שנעשה יותר עיסויים נגרה יותר את השד ונסחוט ככה יהיה קל יות קל לסחוט וקולוסטרום.

 

סיפור ההנקה של אביגיל כהן-שי

הייתי בטוחה שההנקה תלך לי חלק. גם הלידה. אז לא. הלידה הייתה לא קלה בלשון המעטה, כשיונתן נולד אחרי לידה ארוכה, כואבת וקשה (אבל בריא לחלוטין ובמשקל טוב של 3.275) הצמדתי אותו לשד בעזרת הדולה שליוותה אותי . אבל הוא לא ינק. בסדר, לפעמים הם לא יונקים ישר בחדר לידה. כמו הרבה אמהות הלכתי להדרכת הנקה במחלקת יולדות, הבנתי מהאחות ומהספרים שתינוקות בימים הראשונים יונקים כמה טיפות קולוסטרום וזהו ואני ובעלי חשבנו שזה מספיק. יונתן לא בכה וישן הרבה. יום אחרי זה הגענו למלונית, שם הבנתי מיועצת ההנקה שיונתן אמור לאכול כמות יותר משמעותית מכמה טיפות של קולוסטרום ושהוא ישן הרבה כדי לשרוד כי כנראה שאין לו מספיק כוחות. בעצתה סחטתי כל היום כפיות של קולוסטרום והחלקתי לו אותן לפה גם כשישן. בערב, כפי שהיא צפתה, הוא התעורר ונצמד לי לשד. ולא עזב. ככה עד 4 בבוקר. כל הפרדה שלו מהציצי שלי גררה בכי קשה. בארבע בבוקר הלכנו לאחיות בתינוקיה לשאול מה אפשר לעשות כדי שאשן קצת. הן חיברו אותי למשאבה כדי לשאוב חלב וכלום לא יצא. כמעט התמוטטתי מעייפות. בעצתן נתנו לו בקבוק מטרנה ואחרי שלוק וחצי הוא נרדם סוף סוף לכמה שעות ויכולתי לישון. ביום שאחרי זה שוב היה אותו סיפור. יונתן היה מחובר לי לציצי שעות מהבוקר ולא הסכים להתנתק לדקה ובצהרים כבר היינו צריכים לחזור הבייתה. כדי שאוכל להתארגן ולהתקלח, הפתרון היחידי היה מטרנה ושוב קבלנו שקט של כמה שעות. כשהגענו הבייתה זה חזר על עצמו ואז כבר התחלנו להבין שיש איזושהי בעיה אם התינוק שלנו לא מוכן להתנתק ממני שעות על גבי שעות, אפילו לא לדקה. לרוע מזלנו זה היה ערב ליל הסדר. יצרנו קשר עם יועצת הנקה שהסכימה לסייע טלפונית אבל לא יכלה להגיע לפגוש אותנו. הבנו שיונתן בתת תזונה: יש לו מעט קקי שחור שכבר היה אמור להחליף צבע ולא עשה מספיק פיפי ואין ברירה אלא לתת מטרנה כל 3 שעות ולהעיר אותו מהשינה בשביל זה.
לא יכולתי להפסיק לבכות לרגע. חלום ההנקה שלי התנפץ לי בפרצוף בסטירת לחי צורמת של מטרנה. הרגשתי שנכשלתי בהכל, אפילו להזין את התינוק שלי אני לא מצליחה.
הדרך שעברנו בשלושה שבועות הבאים הייתה לי קשה ומפותלת עם מעט עליות והרבה ירידות. בסוף אחרי הרבה עבודה קשה היתה התקדמות גדולה.
באותם שלושה שבועות החלפנו יועצת הנקה למישהי שהרגשתי יותר נוח איתה ויכלה לתמוך ולעודד אותי בשעות הקשות. זה היה הצעד הכי חשוב שעשיתי.
הקפדנו לפי הדרכתה להעיר את יונתן כל 3 שעות לאכול מטרנה (אין ברירה והכי חשוב שהתינוק יאכל ויתחזק). בדיעבד אני מבינה שגם זה עזר. שאבתי כל 3 שעות יום ולילה כדי להגביר את החלב ונתתי ליונתן את המעט שהיה לי בתוספת המטרנה בעזרת צינורית כדי שלא יתרגל לבקבוק. כשיצאנו החוצה להתאוורר הייתי נבוכה מאוד מזה שאני מאכילה את התינוק שלי בעזרת אצבע וצינורית (הצמדת הצינורית לפטמה לא עזרה במקרה שלי והרגשתי שזה רק פוגע ביניקה של יונתן). בלעתי גם את הצפרדע הזו. לקחתי מגבירי חלב למיניהם ועברו יותר משבועיים קשים בהם ישנתי בקושי בין האכלות ושאיבות. כולי תקוות וציפיות הלכתי גם לקליניקת הנקה. גיליתי שיונתן עדיין לא יונק ממני כלום. זה היה יום קשה מאוד. עבדתי כל כך קשה ובלי שום התקדמות. שוב בעצת יועצת ההנקה, החלטנו לנסות עוד קצת ועוד כמה דברים שיכולים לקדם את ההנקה שך ל יונתן. כמובן שהמשכתי לשאוב ולהאכיל רק בעזרת צינורית. במקביל הלכנוו לשני טיפולים אצל אוסטיאופט מעולה ומקסים בשם ז'וזה קרסנטי שעזר להפחית את הלחץ בראש ובלסת של יונתן והיניקה שלו קצת השתפרה. הלכנו גם למומחה פה לתינוקות שחתך ליונתן את הלשון שאמנם הייתה קשורה באופן מינורי וגבולי אך בפועל הגבילה את תנועתיות הלשון. ואז בעלי הזכיר לי שמרוב טיפולים כבר שכחתי לנסות  פשוט להניק את יונתן.  אז אחרי כל העבודה והטיפולים ניסיתי גם להניק, לא ידעתי אם המצב השתפר כי יונתן המשיך לבכות אחרי ההנקה ונרגע ונרדם רק אחרי שקיבל מטרנה. בכל זאת, התחלתי להרגיש שהוא יונק ושמשהו השתנה. אופטימיות זהירה. פגישה נוספת עם יועצת ההנקה אישרה את זה. בגיל 3 שבועות ועוד קצת, אחרי הרבה עבודה קשה ועם תינוק שגדל קצת והתחזק ההנקה הסתדרה. זה לקח עוד יום אחד קשה של גמילה מהמטרנה (יונתן היה רגיל לקבל כמות נכבדה של מטרנה כל ארוחה שהוא כבר לא היה צריך) ויצאנו לדרך חדשה. גם היא לא מאוד קלה, קפיצות גדילה ועוד אתגרים שנובעים מהשינוי בדפוסי ההאכלה שלו. כיום אני מניקה את יונתן הנקה מלאה, העלייה במשקל מצויינת והגעתי לנחלה. העבודה הקשה השתלמה , לא הייתי מצליחה להיות שלמה עם עצמי אם לא הייתי עוברת את המסע הזה ומתעקשת להגיע לרגע המיוחל.
Instagram
×