התינוק שלך גדל, השיניים מתחילות לבצבץ. צמיחת השיניים לעיתים מלווה בחוסר שקט של התינוק, ריור מוגבר, שינוי במרקם הקקי וגם קצת חום.
התינוק יחפש דרך לחכך את החניכיים ולעסות אותם על מנת להקל על התחושה של החוסר נוחות.
יש תינוקות שבשלב זה ינסו לנשוך את הפטמה בזמן ההנקה וזה עלול להיות כואב וגם לפצוע.
השלב הזה מלווה באלמנט של למידה. האמא צריכה להעביר לתינוק מסר מאוד ברור- לא נושכים את הפטמה.
הפעם הראשונה לא צפויה, זה מן שוק כזה וכאב חד, האינסטינקט של האם יהיה צעקה וניתוק התינוק בצורה מהירה וחדה.
יש תינוקות שיעלבו מזה ויתחילו לבכות ויש תינוקות שזה יצחיק אותם. הנקה זו מערכת יחסים לכל דבר וזה הזמן בו התינוק מתחיל ללמוד גבולות.
אז מה עושים??
דבר ראשון אפשר לנסות לזהות את הרגע הזה בו זה עומד לקרות ואז לנתק את התינוק ולחבר אותו עמוק יותר. לאחר החיבור להמשיך להחזיק אותו מאוד קרוב אלינו כך שהחיבור ימשיך להיות עמוק לאורך ההנקה, זה יקשה עליו להקטין את החיבור ולנשוך את קצה הפטמה. אם לא הצלחנו לזהות את הרגע והוא כן הצליח לנשוך אותנו, חשוב לנתק אותו בצורה ברורה להסתכל עליו בשיא הרצינות (לפעמים האינסטינקט זה תסכול מלווה בצחוק- חשוב לא להתפתות לזה) ולהגיד בצורה שקטה וברורה "לא לנשוך, זה כואב לאמא". לא לאפשר לזה לקרות. לשמור על עקביות ואסרטיביות. השתדלו להמנע מצעקה , היונק עלול להיבהל ולקשר את זה להנקה ובמקרים קיצוניים אף לפתוח ב"שביתה" ולא לרצות לינוק לזמן מה.
אם נקפיד לחזור על תגובה קבועה וברורה מהר מאוד התינוק יבין שכל פעם שהוא נושך זה יגרור מאתנו תגובה של ניתוק והפסקת הנקה. החזרה על אותה התגובה ילמד את התינוק לא לחזור על ההתנהגות הזו. כאשר זה קורה אפשר להציע לתינוק נשכן כחלופה לפטמה, או להכין קרחוני חלב אם שירגיעו את החניכיים.
