לידת תינוק היא אירוע מרגש, מטלטל, מעצים, מלחיץ, מדהים, מאתגר ועוד… ועוד…
ובעיקר זוהי תחילתו של מצב חדש לגמרי – בחיי התינוק ובחיי משפחתו החדשה.
באופן טבעי, יחד עם השמחה והציפייה, מגיעות גם מחשבות ותהיות של מה 'צריך',, מה 'נכון', ועוד כהנה וכהנה סימני שאלה שעולים להם.
אז בואו ונעשה קצת סדר- איך תינוק מתחיל את חייו ומה בעצם הוא צריך
לרוב, כשמתייחסים לחודשי החיים הראשונים של תינוק, מדברים על בכי, גזים, שינה, על השכיבה על הבטן…..
אבל, עוד לפני כל הנ"ל (שהם בהחלט חשובים…), בעיני, הכי חשוב להשתדל להעביר לתינוק את המסר ש"הכל בסדר".
כלומר, יש פה מבוגר אחראי שיודע מה הוא עושה, העולם הוא מקום נפלא ואתה יכול הרגיש בטוח לגמרי.
את המסר הזה אפשר להעביר לתינוק אך ורק ע"י אמצעים חושיים. הקוגניציה עדיין לא פעילה. ורק כשכל תא ותא בגוף התינוק יבין ש'הכל בסדר' – המסר שלנו יעבור. וכשתינוק 'מבין' שהכל בסדר, הוא נינוח ויכול להיות פנוי ללמידה ולהיכרות עם סביבתו.
אחד הדברים שיכולים להשפיע על תפיסת עולמו ועל תחושותיו של התינוק בזמן הזה, הוא אופי המעבר מהרחם לעולם שבחוץ.
לשם כך, חשוב להבין מאיזו סביבה הוא מגיע, בבחינת 'דע מאין באת ולאן אתה הולך'…
כשהתינוק היה ברחם היתה לו סביבה מאד ספציפית, ברורה ועוצמתית:
היה כמובן חשוך, מימי והיתה אספקת מזון תמידית. חוץ מזה במשך 24 שעות ביממה הוא חווה:
קול – גם אם בחוץ שקט לגמרי, בפנים יש קולות של מע' העיכול של ההריונית, הלב שלה שפועם כל הזמן (מדיטטיבי לחלוטין…) – אין רגע של דממה…
מגע – ולא סתם מגע, מגע עמוק ומכווצ'ץ' מדפנות הרחם. כל הזזת יד או רגל נתקלת ב'קונטרה' של הסביבה – אין open space…
תנועה – גם כשההריונית ישנה, משהו זז מסביב. אין מצב של 'טבע דומם'…
והתנוחה העוברית המעורסלת.
ברוב המקרים, לאחר הלידה, תינוק מגיע לסביבה שונה לחלוטין:
על הגב (ההפך הגמור מערסול העוברי), די שקט מסביב, לרוב המגע די עדין (בטח שלא מכווצ'ץ') וגם הוא די נייח… ללא יותר מדי תנועה.
איך לומר, הדרגתי זה בטח לא…
אז, קבלו כמה טיפים ממש חשובים שישפיעו גם על התקופה הראשונה ובעצם גם על ההמשך:
1. תנו לתינוק חוויות של מגע עמוק – מעיכות, טפיחות כאלו שמהדהדות ממש לשלד והשרירים העמוקים, שפשופים וכד' – אל תפחדו לגעת…
2. ספקו חוויות של תנועה במרחב – הכוונה לתנועה שבה הראש משנה מנח במרחב (לשם השוואה, בעגלה יש תנועה, אך הראש נשאר באותו מנח במרחב ולכן התחושה והלמידה שונה). אז רקדו איתו, זוזו איתו, הסתובבו, רדו, עלו, נועו מצד לצד וכד' – אל תפחדו לזוז…
3. השתמשו בקול שלכם – קול יחסית נמוך עם 'הרבה אויר' בתוכו. קול 'נוכח'. אפשר סאונד מונוטוני (אה, אה, אה המיתולוגי והמוצלח), אפשר שיר סיפור או אגדה או מה שתרצו.. – אל תפחדו לשיר, לזייף, לג'ברש…
4. ערסלו את התינוק, הרבה. זו תנוחה כה חשובה לעכשיו ולהמשך.
כשתינוק חווה את המעבר מהרחם אל העולם בחוץ בצורה נעימה והדרגתית, הוא בעצם מקבל את המענה שהוא זקוק לו, הוא 'לומד' תוך כדי כך מרכיבים חשובים שישמשו אותו בהמשך ההתפתחות. מרכיבים שקשורים גם לשכיבה על הבטן וגם לשאר השלבים.
ואם אתם מרגישים שזה לא כל כך מצליח, שהתינוק לא נינוח, לא נעים לו וכד', חשוב לפנות לי מקצוע ולבחון את העניין בצורה מקצועית ולתת מענה לקושי
