קולוסטרום

קולוסטרום

קולוסטרום הוא החלב הראשון שנמצא בשד של האם במהלך הימים הראשונים לאחר הלידה ונוצר בגוף כבר משבוע 16 להריון. הקולוסטרום הוא נוזל סמיך, צהבהב ועשיר בחומרים חיוניים אשר מיועד לספק ליילוד את כל הדרוש לו בימיו הראשונים מחוץ לרחם. בניגוד לחלב הבוגר שיגיע ביממה השלישית רביעית לאחר הלידה.  

חשיבות הקולוסטרום

הקולוסטרום נחשב ל"מזון על" טבעי, בשל הרכבו הייחודי והתפקיד הקריטי שהוא ממלא בתהליך ההתפתחות הראשוני של התינוק. מלבד תפקידו בהזנת היילוד, הקולוסטרום מספק לו הגנה חיסונית מיידית כנגד מזהמים ומחלות, מסייע בפיתוח מערכת העיכול, ומכיל גורמי גדילה התומכים בהתפתחות תקינה של רקמות ואיברים. בשל חשיבותו הרבה, ההנקה של קולוסטרום נחשבת לחלק קריטי להתחלה בריאה לחייו של התינוק.

הרכב הקולוסטרום

הרכבו הביוכימי של הקולוסטרום עשיר במגוון מרכיבים חיוניים,הקולוסטרום מכיל ריכוז גבוה במיוחד של חלבונים,פחמימות, שומנים נוגדנים, ויטמינים ומינרלים, כל אחד מהמרכיבים הללו ממלא תפקיד ייחודי בתמיכה במערכת החיסון המתפתחת של היילוד ומכינים את גופו למפגש עם העולם שבחוץ.

חלבונים

הקולוסטרום עשיר במיוחד בחלבונים, ובפרט בנוגדנים כגון אימונוגלובולינים (IgA, IgG, IgM), המספקים לתינוק הגנה חיסונית מיידית. החלבונים בקולוסטרום כוללים גם חלבוני נשיאה ואנזימים המסייעים בעיכול וספיגה של חומרי המזון. בנוסף, הקולוסטרום מכיל פפטידים אנטי-מיקרוביאליים המגנים על מערכת העיכול המתפתחת של היילוד מפני פתוגנים שונים.

שומנים

הריכוז של שומנים בקולוסטרום נמוך יותר בהשוואה לחלב אם בוגר, אך הם בעלי ערך רב כיוון שהם כוללים חומצות שומן חיוניות, כגון חומצות שומן אומגה 3 ואומגה 6. חומצות שומן אלו תומכות בהתפתחות המוח והראייה של היילוד. השומנים בקולוסטרום זמינים לעיכול בקלות ומספקים לתינוק מקור אנרגיה מרוכז, אך חשובים גם בתהליך הספיגה של ויטמינים מסיסים בשומן כמו ויטמינים A, D, E ו-K.

פחמימות

הפחמימה העיקרית בקולוסטרום היא לקטוז, הנמצא בריכוז נמוך יותר בהשוואה לחלב אם בשל. ריכוז נמוך זה תואם את הצרכים המטבוליים של היילוד בימים הראשונים לאחר הלידה, ומפחית את העומס על מערכת העיכול המתפתחת שלו. בנוסף ללקטוז, הקולוסטרום מכיל אוליגוסכרידים, שהם פחמימות מורכבות המסייעות בהתפתחות פלורת חיידקים ידידותיים במעי, כמו בי-פידובקטריה ולקטובצילוס, ומספקות הגנה נוספת נגד פתוגנים.

ויטמינים

קולוסטרום עשיר במיוחד בוויטמינים מסיסים בשומן, כולל ויטמין A, המופיע בריכוז גבוה במיוחד. ויטמין A חיוני להתפתחות התקינה של הראייה, העור וריריות מערכת העיכול של היילוד. כמו כן, ויטמינים E ו-K תומכים במערכת החיסון ומסייעים במניעת דימומים. לעומת זאת, ריכוז הוויטמינים המסיסים במים (כמו ויטמין C ו-B) נמוך יותר בקולוסטרום, אך הוא עדיין מכיל כמויות מספקות לתמיכה בתינוק בימים הראשונים.

מינרלים

המינרלים המרכזיים בקולוסטרום כוללים נתרן, אשלגן, אבץ, וסידן. ריכוז המינרלים בקולוסטרום גבוה יותר מזה שבחלב האם הבוגר, מה שמסייע בוויסות הנוזלים בגוף היילוד ומעניק תמיכה בהתפתחות מערכת העצבים והשרירים. אבץ, לדוגמה, חיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון ולהתפתחות תקינה של התאים. סידן תורם להתפתחות עצמות ושיניים בריאות.

השוואה בין קולוסטרום לחלב הבוגר

קולוסטרום וחלב אם בשל שונים באופן משמעותי בהרכבם, וכתוצאה מכך גם בתפקידיהם.

  1. חלבונים: בעוד שהקולוסטרום עשיר בחלבונים, במיוחד בנוגדנים, חלב אם בשל מכיל פחות חלבונים, כאשר הדגש עובר לחלבוני גידול והתפתחות לטווח הארוך יותר.
  2. שומנים: כמות השומנים עולה באופן משמעותי בחלב אם בבוגר. השומנים בחלב האם הבשל חיוניים לצרכי האנרגיה הגדלים של התינוק ולתמיכה בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית. 
  3. פחמימות: ריכוז הפחמימות, ובעיקר הלקטוז, עולה בחלב עם גיל התינוק, מה שתואם את צרכי האנרגיה שלו בגדילה. אוליגוסכרידים ממשכים להתקיים גם בחלב הבשל וממשיכים לתמוך במערכת העיכול.
  4. ויטמינים ומינרלים: בעוד שריכוז ויטמין A ומינרלים כמו נתרן ואשלגן גבוהים יותר בקולוסטרום, בחלב אם בוגר יש איזון מותאם לתקופה שלאחר הימים הראשונים. ריכוז הוויטמינים המסיסים בשומן בחלב הבשל פחות מרוכז, אך ריכוז הוויטמינים המסיסים במים עולה.

תפקידי הקולוסטרום

חיזוק מערכת החיסון

קולוסטרום עשיר בנוגדנים, שהם חלבונים חיוניים להגנה החיסונית של היילוד. הנוגדנים המרכזיים בקולוסטרום הם:

  • IgA (אימונוגלובולין A): הנוגדן הנפוץ ביותר בקולוסטרום, אשר מספק הגנה מקומית בעיקר במערכת העיכול והריריות. הוא פועל על ידי כך שהוא מצפה את ריריות מערכת העיכול ומונע מהפתוגנים (חיידקים ווירוסים) להיצמד אליהן ולהתרבות.
  • IgG (אימונוגלובולין G): נוגדן זה מעניק ליילוד הגנה מערכתית כנגד זיהומים, והוא מועבר ליילוד דרך השליה במהלך ההריון וגם דרך הקולוסטרום לאחר הלידה. IgG מסייע לנטרול פתוגנים ולמניעת התפשטותם בגוף.
  • IgM (אימונוגלובולין M): נוגדן זה הוא הראשון שנוצר בתגובה לזיהום ומספק הגנה ראשונית עד שהגוף מייצר נוגדנים נוספים. הוא תומך במנגנון התגובה המהירה של מערכת החיסון המולדת של היילוד.

מנגנונים להקטנת סיכון לזיהומים אצל היילוד

הקולוסטרום מכיל בנוסף לנוגדנים גם רכיבים אנטי-מיקרוביאליים כמו ליזוזימים, לקטופרין ופפטידים אנטי-מיקרוביאליים שמקטינים את הסיכון לזיהומים אצל היילוד. רכיבים אלו פועלים על ידי נטרול חיידקים, וירוסים ופטריות. לקטופרין, למשל, קושר ברזל שבדרך כלל דרוש לחיידקים כדי לגדול, ובכך מונע את התפתחותם. פפטידים אנטי-מיקרוביאליים פועלים להשמדה ישירה של פתוגנים. כל אלה יחד יוצרים שכבת הגנה חזקה, המספקת ליילוד הגנה רחבה בזמן שמערכת החיסון שלו מתפתחת.

הכנת מערכת העיכול של היילוד

הקולוסטרום משחק תפקיד מרכזי בהכנת מערכת העיכול של היילוד לפעולה מחוץ לרחם. הוא מכיל מרכיבים שמקדמים את התפתחות הרירית במעי, ובכך מסייעים למנוע חדירה של פתוגנים ואנטיגנים העלולים לגרום לאלרגיות ולזיהומים. בנוסף, הקולוסטרום קל לעיכול ומכיל מרכיבים המסייעים לפינוי מהיר של מקוניום (הצואה הראשונה של היילוד), שעלולה לסייע במקרה של  צהבת יילודים.

עידוד צמיחת חיידקים פרוביוטיים

הקולוסטרום מכיל אוליגוסכרידים שהם סוג של פחמימות המהווים מצע גידול לחיידקים פרוביוטיים ידידותיים במעי, כגון בי-פידובקטריה ולקטובצילוס. חיידקים אלו תורמים להתפתחות של פלורת מעיים בריאה שמסייעת בעיכול ומגינה מפני התפתחות של חיידקים מזיקים. בכך, הקולוסטרום תורם ליצירת מיקרוביום מאוזן שמקדם בריאות כללית ותפקוד תקין של מערכת העיכול.

גורמי גדילה (Growth Factors) בקולוסטרום והשפעתם על התפתחות הרקמות

הקולוסטרום עשיר בגורמי גדילה (Growth Factors) כמו IGF-1 (Insulin-like Growth Factor) ו-EGF (Epidermal Growth Factor), התורמים להתפתחות תקינה של רקמות ואיברים שונים בגוף היילוד. IGF-1 מעודד צמיחת תאים והתפתחות רקמות השריר והשלד, ואילו EGF משחק תפקיד חשוב בריפוי רקמות ובבניית תאי עור וריריות. גורמי גדילה אלה מסייעים גם בפיתוח מערכת העצבים והעיכול של היילוד, ומבטיחים התפתחות בריאה בטווח הקצר והארוך.

מניעת מחלות כרוניות כמו סוכרת, אסטמה ומחלות אוטואימוניות

מחקרים מראים כי הקולוסטרום והנקה בכלל קשורים להפחתת הסיכון לפיתוח מחלות כרוניות כמו סוכרת סוג 1, אסטמה ומחלות אוטואימוניות שונות. הנוגדנים והגורמים האימונולוגיים בקולוסטרום מסייעים בהכנסת תהליכים מונעי דלקת שמקטינים את הסיכון להתפתחות מחלות אלו בעתיד. הקולוסטרום גם תורם ליצירת מיקרוביום בריא, אשר משפר את התגובה החיסונית ומפחית סיכון לדלקות כרוניות שעלולות להוביל למחלות אלו.

הקשר בין הנקה וקולוסטרום לבין בריאות ארוכת טווח

מחקרים רבים מצביעים על כך שהנקה בימים הראשונים, המתבססת על קולוסטרום, קשורה לשיפור הבריאות ארוכת הטווח של הילד. למשל, נמצא כי תינוקות שקיבלו קולוסטרום הם בעלי סיכון מופחת לפתח אלרגיות, מחלות נשימה ודלקות כרוניות מאשר תינוקות שלא ינקו. גם הסיכון להשמנה וסוכרת סוג 2 בחיים הבוגרים קטן יותר בקרב תינוקות שנחשפו לקולוסטרום. התכנים החיסוניים בקולוסטרום ממשיכים להגן על היילוד גם חודשים ושנים אחרי הלידה, מה שמדגיש את חשיבותו לבריאות הכללית לאורך החיים.

סחיטת קולוסטרום

סחיטת קולוסטרום היא תהליך של הוצאת החלב הראשוני מהשד לפני הלידה או מיד לאחריה, והיא מתבצע עם היד. סחיטת קולוסטרום יכולה לשמש להכנה מראש של מלאי חלב לתינוק במקרים בהם שתתכן הפרדה בין האם והתינוק לאחר הלידה.
למשל, אם האם עתידה לעבור ניתוח קיסרי אלקטיבי, cמקרים בהם לאמא יש סכרת הריון, חוסר איזון בבלוטת התריס, האמא נוטלת תרופות שיצריכו מעקב אחר התינוק או כל מצב רפואי המצריך ניטור והשגחה. התהליך כולל מספר שלבים ויכולים להיות לו יתרונות רבים לאם ולתינוק.

מתי להתחיל לסחוט קולוסטרום

  • החל משבוע 37 להריון: רוב ההמלצות הן להתחיל סחיטת קולוסטרום רק לאחר שבוע 37 להריון, שכן בסחיטת קולוסטרום עלולה לזרז לידה במידה ויש תנאים מתאימים.
  • ניתוח קיסרי: במידה ואת מיועדת לניתוח קיסרי אלקטיבי סחיטת הקולוסטרום תעשה רק בבוקר הניתוח בזמן ההתארגנות ולא לפני, מחשש שתתפתח לידה לפני התאריך המיועד  ותאלצי להכנס לניתוח חרום ולא לניתוח המוזמן.
  • כחלק מתוכנית הנקה: אם יש חשש שתתכן הפרדה של התינוק מהאם ולא תהיה אפשרות להנקה לאחר הלידה סחיטת קולוסטרום מראש יכולה להיות הכנה טובה ולאפשר לך את השקט והבטחון שהתינוק יהיה ניזון מהחלב שלך בלבד גם אם לא מתאפשרת הנקה.
  • אם לא הצלחת לסחוט קולוסטרום לפני הלידה זה לא אומר כלום על כמויות החלב שלך ואין קשר או יכולת ניבוי לגבי המשך ההנקה. יש נשים שלא יצליחו לסחוט אפילו טיפת קולוסטרום ועדיין יהיו שופעות בחלב לאחר הלידה ויניקו למרחקים

כיצד לסחוט קולוסטרום

  • הכנה: שטיפת הידיים היטב והכנת אזור סחיטת החלב היא חשובה כדי למנוע זיהומים. ניתן להשתמש בקומפרסים חמים כדי להקל על זרימת הקולוסטרום ולהרפות את השדיים.
  • סחיטה ידנית: נלחצים בעדינות על בסיס השד בעזרת אצבעות היד באיזור העטרה אבל במרחק אצבע מהפטמה, תוך ביצוע תנועות לחץ ושחרור קדימה ואחורה של רקמת השד בקצב מתואם. חשוב להשתמש בטכניקת סחיטה מתאימה, המאפשרת שמירה על הנוחות והיעילות.
  • שאיבה: כיוון שהקולוסטרום מאוד סמיך יהיה כמעט בלתי אפשרי לשאוב אותו בעזרת משאבה, בטח לא בלידה ראשונה. אם זו לידה חוזרת אפשר לנסות לשאוב אבל לקחת בחשבון שסיכוי מאוד סביר שזה יהיה לא יעיל.
  • בלידה ראשונה ייתכן ויהיה מאתגר לסחוט את הקולוסטרום מהשד אך ימון וחזרה על הפעולה תהפוך את הסחיטה לאפשרית יתר ולכן גם אם נדמה שלא יוצא הרבה המשיכי ותתמידי בפעולה.

כיצד לאסוף קולוסטרום

את הקולוסטרום ניתן לאסוף בכפית, מזרק או אספן קולוסטרום.

אופן אחסון הקולוסטרום

  • אחסון קצר טווח: ניתן לשמור את הקולוסטרום כשהוא טרי בחוץ בטמפרטורת החדר 3-4 שעות ובמקרר 4-5 ימים. לשמירה על טריות, מומלץ להניח את הקולוסטרום במיכלים סטריליים עם סגר טוב ובעומק המקרר.
  • אחסון ארוך טווח: להחזקת הקולוסטרום לפרקי זמן ארוכים יותר, יש להקפיא אותו. יש להשתמש במיכל הקפאה סטריליות ולוודא שהןוא מסומן עם תאריך הסחיטה.

יתרונות הסחיטה וההכנה מראש

1. הבטחת אספקת חלב: סחיטת קולוסטרום מראש מבטיחה שתהיה אספקת חלב זמין לתינוק במקרה שההנקה לא מתאפשרת מיד לאחר הלידה.

2. הכנה למצבים מיוחדים: אם התינוק ידרש לטיפול רפואי או אם האם לא תהיה זמינה להנקה מיד לאחר הלידה, הקולוסטרום שנאסף מראש יכול לשמש כחלופה זמינה ומיידית.

3. תמיכה בהנקה: סחיטת קולוסטרום לפני הלידה יכולה לסייע בשיפור הכנת השדיים להנקה ולהגביר את ביטחון האם בהנקה.

4. הפחתת מתח נפשי: ידיעה שהקולוסטרום אסוף ומוכן לשימוש יכולה להפחית לחצים נפשיים ולתרום לתחושת ביטחון של האם.

אתגרים וטיפים

1. מניעת כאב: סחיטת קולוסטרום עשויה להיות לא נוחה. ניתן לנסות קומפרסים חמים לפני הסחיטה ותרגל את המכניקה שוב ושוה עד להמקצעות בפעולה.

2. שמירה על סטריליות: כדי למנוע זיהומים, יש לוודא שהידיים, הכלים והמיכלים בהם נשמר הקולוסטרום הם סטריליים לחלוטין.

3. תמיכה מקצועית: אם יש ספקות לגבי טכניקת הסחיטה או תהליך השמירה, מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה או רופא לקבלת הכוונה נוספת.

קולוסטרום ומיתוסים

קיימים מיתוסים ואמונות מוטעות רבות סביבו, אשר עלולות להשפיע על ההבנה וההנקה של אמהות טריות. הנה סקירה מפורטת על המיתוסים הנפוצים וההבהרה לגביהם:

מיתוס 1: קולוסטרום לא מספק מספיק תזונה לתינוק

אמת: אף שהקולוסטרום מיוצר בכמויות קטנות יחסית, הוא מכיל ריכוז גבוה במיוחד של חלבונים, נוגדנים וחומרים מזינים חיוניים. הוא מספק לתינוק את כל הצרכים התזונתיים הבסיסיים שלו במהלך הימים הראשונים, כולל תמיכה חיסונית והתפתחות מערכת העיכול. הכמויות הקטנות של קולוסטרום, אכן, מותאמות לצרכים של היילוד בשלב זה, ועוזרות לו להסתגל לחיים מחוץ לרחם.

מיתוס 2: הקולוסטרום הוא חלב מקולקל או ישן

אמת: קולוסטרום הוא החלב הראשון הנמצא משדיה של האם לאחר הלידה, והוא לא מקולקל או ישן. זהו נוזל טבעי וחדש המיוצר במיוחד כדי לספק לתינוק את הצרכים החיסוניים והתזונתיים המיידיים שלו. הקולוסטרום הוא בעל צבע צהבהב עכור, מה שגורם לעיתים לבלבול עם חלב ישן, אך מדובר בשינוי טבעי במראה שמייצג את ההרכב הייחודי של החלב בשלב זה.

מיתוס 3: אם הקולוסטרום יבש או לא מופרש, לא ניתן להניק את התינוק

אמת: ייצור קולוסטרום הוא תהליך טבעי אשר יכול להשתנות בין נשים, ולעיתים הכמויות המופרשות עשויות להיות קטנות מאוד. גם אם לא קיימת הפרשה רבה של קולוסטרום, ניתן לנסות ולהניק את התינוק ולהגביר את התפוקה בהמשך. לעיתים תהליך ההנקה עשוי להתרחש באופן איטי יותר בתחילה, במקרים כאלה חשוב לפנות לעזרה מקצועית זמינה שתתמוך בטיפול ובפתרון בעיות הנקה.

מיתוס 4: הקולוסטרום מיותר לאחר הימים הראשונים לאחר הלידה

אמת: קולוסטרום לא נעלם לאחר הימים הראשונים; הוא פשוט משתנה בהדרגה לחלב אם בוגר. בתהליך זה, התפוקה של הקולוסטרום יורדת בהדרגה וריכוז המרכיבים החיסוניים עשוי לקטון, אך הקולוסטרום ממשיך להיות חשוב ומספק חלק מהתועלות החיסוניות גם לאורך זמן. החלב הבוגר מספק את צרכי התינוק המשתנים וממשיך לתמוך בבריאותו של התינוק.

מיתוס 5: תינוקות שנטלגו במשקל גבוה לא יכטלו להסתפק בהנקה בלבד

אמת: תינוק שנולד במשקל גבוה אינו צריך כמויות קולוסטרום וחלב שונות בימים הראשונים לאחר הלידה ולכן מומלץ להניק אותם כרגיל ממש מרגע הלידה. כשהתינוק יונק בצורה יעילה הוא יקבל את כל התזונה הנדרשת בהנקה.. אם יש קושי בהנקה או ספקות לגבי כמות החלב, יש להתייעץ עם יועצת הנקה מוסמכת עד שההנקה מתבססת. כל תינוק הוא ייחודי, ולכן יש לעקוב אחרי צרכי התינוק ולפעול בהתאם.

מיתוס 6: אם האם לא מצליחה להניק בשלב הקולוסטרום יש לתת לו תחליף חלב.

אמת: במקרים בהם הנקה לא מתאפשרת או אם התינוק אינו מצליח לינוק באופן מלא, ניתן לסחוט הקולוסטרום, ולתת אותו לתינוק בשיטות חלופיות. גם אם התינוק מקבל את הקולוסטרום שלא ישירות בהנקה הוא עדיי יספק לו את היתרונות התזונתיים והחיסוניים.

בגלל הרכב וסמיכות הקולוסטרום לא ניתן לשאוב אותו מהשד אבל כן ניתן לבצע סחיטה ידנית ולתת אותו לתינוק בכפית מזרק או אספן קולוסטרום עד להגעת החלב הבוגר ואז כן תתאפשר שאיבה במיה והתינוק עוד לא יונק.

מיתוס 7: הנקה של קולוסטרום יכולה לגרום לאי נוחות או כאב משמעותי

אמת: נכון שבתחילה, ההנקה עשויה להיות לא נוחה מעט, אך זה לא חייב להיות כאב משמעותי. חלק מהתחושות הבלתי נוחות הן תוצאה של הסתגלות ראשונית ויכולת התינוק לינוק באופן נכון. ייעוץ מקצועי והכוונה נכונה יכולים להקל על כל כאב ולסייע בהנקה נוחה יותר. התועלות של הקולוסטרום שוות את האי נוחות הראשונית וזה ילך וישתפר ככל שהתינוק והאם יהיו יותר מיומנים.

מיתוס 8: אם התינוק מקבל פורמולה אין צורך לתת לו גם את הקולוסטרום

אמת: קולוסטרום מספק יתרונות חיסוניים ויכולת להעניק הגנה חיסונית שאינה ניתנת על ידי פורמולה. גם אם התינוק מקבל פורמולה, עדיין חשוב לנסות לסחוט לתינוק קולוסטרום כדי לספק יתרונות נוספים התורמים לבריאותו כללית של התינוק.  ולכן מומלץ לנסות להניק או סלחוט קולוסטרום  גם אם יש צורך בשימוש בפורמולה, כדי להפיק את מירב היתרונות מהקולוסטרום.

תמונה של עומר מלי הנגבי | יועצת הנקה מוסמכת  IBCLC
עומר מלי הנגבי | יועצת הנקה מוסמכת IBCLC

רוצה לתאם ייעוץ או לברר לגבי קורסים וסדנאות?
שלחי לי הודעה באינסטגרם או בוואטסאפ

לפרטים על הכנה להנקה, קליניקות הנקה וסדנאות נוספות

קבלי את מדריך
 "המסע להנקה" חינם

מקבץ שיעורים מרוכזים במייל בלי חפירות מיותרות 

*מה עומד לקרות רגע אחרי הלידה * רשימת ציוד * מהם המפתחות המנטליים בהנקה * כיצד להימנע מציפיות לא ריאליות * איך להכין את הסביבה שלך לתמיכה מיטבית ועוד… + חוברת "100 שאלות ותשובות על הנקה"

אם במקרה נרשמת ולא קיבלת דיוור, יש לבדוק בתיקיית פרומושן או ספאם.