דרכי טיפול בדלקת בשד

מהו הטיפול הנכון למסטיטיס?

תחילה נתייחס לטיפול, שאינו תרופתי, המכונה בספרות גם "טיפול תומך או שמרני". היות והמצאות של החלב בשד ללא תנועה הינה הגורם העיקרי להתפתחות של מסטיטיס, הדבר המרכזי והראשון בטיפול הוא פינוי יעיל ותדיר של החלב מהשד. חשוב להניק באופן תכוף ולהתחיל מהשד עם הדלקת.

לצערי אמהות מקבלות לעיתים הנחיה מוטעית להמנע מלהניק את התינוק מהשד המודלק כדי לא לחשוף את התינוק לחלב, שעלול להכיל חיידקים. הנחיה זו אינה מבוססת על ספרות היות ואין הוכחה בספרות לנזק לתינוק בריא שנולד במועד כתוצאה מיניקה משד עם דלקת. נוסף לכך בחלב אם יש מרכיבים אנטידלקתיים, שמגנים על התינוק מלפתח מחלה כתוצאה מהנקה בזמן מסטיטיס.

דגשים חשובים על הנקה בזמן דלקת:

1. אם ההנקה מלווה בכאב עז, מה שעלול לפגוע ברפלקס שיחרור החלב, יש להתחיל בצד הפחות כואב. עדיף למקם את התינוק כך שהאף והסנטר יפנו לאיזור המודלק. מיקום בצורה זו ישפר את הניקוז.

2. יתכן וידרש לשפר את טכניקת ההנקה כדי שההנקה תהיה יעילה ללא פצעים ועם פינוי יעיל של חלב. ייעוץ עם יועצת הנקה עשוי לעזור לשפר את הטכניקה.

3. עיסוי עדין של האיזור המודלק לכיוון הפטמה במהלך ההנקה עוזר ומגביר את פינוי החלב.

4. לעיתים תינוקות מסרבים לינוק מהשד המודלק. חוסר שביעות רצון של התינוק יכול לנבוע  מהירידה בזרם כתוצאה מירידה בייצור החלב בשד המודלק, שאופיינית למסטיטיס, או משינוי בטעם החלב. מסטיטיס משפיע  על ההרכב הביוכימי של החלב. בין היתר ישנה עלייה בריכוז הנתרן והכלוריד וירידה בריכוז הלקטוז. על כן טעם החלב משתנה למלוח יותר.

אישה שאינה מסוגלת להניק מהשד המודלק עקב סירוב התינוק או מכל סיבה אחרת צריכה לשאוב או לסחוט את החלב היות והפסקה פתאומית של הנקה עלולה לגרום להחמרה של הדלקת.

מה כולל הטיפול נוסף לפינוי תדיר:

• מנוחה, תזונה ושתייה של כמות מספקת של נוזלים הינם צעדים חיוניים שיכולים לעזור.
• קירור השד- קומפרס קפוא על השד כמה פעמים ביממה יורידו את העומס ויקלו על הכאב מומלץ לשים קרח גם לפני וגם אחרי ההנקה או השאיבה.

טיפול תרופתי במסטיטיס

משככי כאבים

כאב מפריע לרפלקס שיחרור החלב ולכן אם יש כאב מומלץ ליטול משככי כאבים. היות ולאיבופרופן (אדויל,נורופן, איבופן) יש תכונות אנטידלקתיות נוסף לשיכוך כאב יש לו יתרון על פני פרצטמול (אקמול, דקסמול). איבופרופן במנות של עד 1.6 גר' ליממה אינו עובר לחלב ולכן נחשב למותר בהנקה.

אנטיביוטיקה

אם הסימפטומים הינם מתונים ונמשכים פחות מ 24 שעות ניתן להסתפק בטיפול שמרני, כפי שהוסבר לעיל.

אם הסימפטומים אינם משתפרים תוך 12-24 שעות או אם יש סמפטומים של מחלה דמויית שפעת יש להתחיל טיפול אנטיביוטי.

יש להתייעץ עם רופא לפני נטילת כל תרופה !!!

מהו הטיפול האנטיביוטי המתאים לדלקת בשד?

החיידק הנפוץ ביותר הינו S.aerius ולכן האנטיביוטיקות הרלוונטיות הן האנטיביוטיקות היעילות נגדו כגון amoxillin/clavulanate (אוגמנטין) או cephalexin (צפורל, צפוויט). משך הטיפול המקובל הינו 10-14 ימים. חשוב לשים לב שamoxicillin ללא clavulanate (moxypen, moxyvit) אינו אופציה טיפולית מתאימה עקב שיעור עמידות גבוה.

מה עושים אם הדלקת בשד אינה מגיבה לטיפול ?

תוך 48 שעות מתחילת הטיפול האנטיביוטי תוך המשך הטיפול השמרני אמור להתחיל שיפור. אם אין שיפור תוך 48 שעות יש לחזור לרופא כדי שהוא ישקול להחליף את האנטיביוטיקה לתכשיר אחר. הסיבות האפשריות לכך שהדלקת אינה מגיבה לטיפול אנטיביוטי היא שהחיידק הספיציפי עמיד לאנטיביוטיקה שנבחרה ולכן יש להליף לאנטיביוטיקה אחרת או שמדובר בחיידק מסוג שונה ופחות נפוץ כגון staphylococcus epidermis. גם במקרה הזה יש לשנות את האנטיביוטיקה לסוג שונה. כאמור לעיל ע"פ ארגון בריאות העולמי אם הדלקת אינה מגיבה לטיפול תוך 48 שעו מומלץ לעשות תרבית, אך בזמן ההמתנה לתוצאות, שנמשכת מספר ימים, מחליפים את התכשיר, שבו האם טופלה.

נוסף לכך אם אין שיפור יש לעשות הערכה לשלילת הווצרות של אבצס (סיבוך של הדלקת) או נוכחות גידול. גם חזרה של מסטיטיס באותו מקום בשד מספר פעמים או הופעה לא סטנדרטית של הדלקת צריכם להדליק נורה אדומה ומחייבים בירור אצל הרופא.

השלכות וסיבוכים של דלקת בשד

הקשר בין דלקת בשד לבין הפסקת הנקה מוקדמת

דלקת גורמת לסימפטומים מאוד לא נעימים, מה שעלול לגרום לאמהות לשקול הפסקת הנקה. נוסף לכך החשש מהשפעת הטיפול האנטיביוטי על התינוק עלול לגרום לאמהות להפסיק להניק. הפסקת הנקה בעקבות מסטיטיס בעייתית מאוד גם עבור בריאות האם וגם עבור בריאות התינוק. מבחינת בריאות התינוק הנקה היא התזונה האופטימילת. בהתבסס על הערך התזונתי והאימונולוגי של חלב אם, ההמלצה של משרד הבריאות הישראלי, בהתאם להמלצתו של ארגון הבריאות העולמי ושל ארגוני הבריאות בעולם, היא הנקה מלאה עד סביבות גיל 6 חודשים והמשך הנקה בתוספת מזון משלים לחלב אם עד גיל שנה ואף יותר מכך, כל עוד ההנקה מתאימה לאם ולתינוק. מבחינת בריאות האם הפסקת הנקה בזמן דלקת היא ההפך המוחלט מהטיפול הנכון, שכולל פינוי תדיר של חלב מהשד. הפסקת הנקה בזמן דלקת תפגע בריפוי ועלולה לגרום להתפתחות אבצס.

התפתחות אבצס בשד

דלקת בשד, שאינה מטופלת נכון או שאינה מגיבה לטיפול, עלולה להתפתח לאבצס (הצטברות מוגלה).

לצורך אבחנה עושים בדיקת אולטרסאונד בה ניתן לראות הצטברות של נוזלים. הטיפול הוא ע"י ניקוז האבצס. הניקוז מבוצע ע"י כירורג. אחרי הניקוז ההנקה מהשד שבו היה אבזס צריכה להימשך תוך בחירת תנוחה שבה אין מגע ישיר בין הפה של התינוק לפצע.

זיהום בקנדידה

קנדידה מהווה חלק מהפלורה הנורמלית של רקמות ריריות. כתוצאה מסיבות שונות, שאחת מהן הינה טיפול אנטיביוטי בכלל ובדלקת בשד בפרט, עלולה להיות גדילה לא תקינה של קנדידה אצל האם.