כולם מודעים ליתרונות ההנקה מבחינה תזונתית, בריאותית ורגשית. אמנם לא מפתיע אבך להנקה יש גם יתרונות שקשורים לאופן ההתפתחות של התינוק. ש דברים מסויימים שמומלץ ליישם בזמן ההנקה כדי 'למנף' את היתרונות הגלומים בה.
סימטריה:
כדי שתינוק יפתח הרגלי תנועה ויציבה סימטריים ומאוזנים (שהוא יזדקק להם לאורך כל שלבי ההתפתחות), הסביבה שלו אמורה להיות סימטרית. לכן, חשוב להתנהל עם תינוקות באופן שיאפשר להם שמירה על קו זה. מומלץ לאחוז בכל תנוחה לשני הצדדים , ערסול, נמר על עץ הוצאת גרעפס וכדומה.
בהנקה, בדרך כלל תינוקות יונקים משני הצדדים. הפעולות שנדרשות לצורך יניקה בכל צד, מאפשרות לתינוקות ללמוד להשתמש בגוף שלהם באופן שונה, בהתאם לכל צד – מבחינת הפנית הראש, השימוש בפה ויצירת וואקום בהתאמה לצד שממנו יונקים, המנח של הידיים, של הרגליים ושל הגוף כולו.
תנועתיות הראש והקשר להתפתחות המוטורית:
בזמן ההנקה התינוק מבצע מעין תנועות 'ניקור' קטנות עם העורף והראש שלו.לרב הן כמעט בלתי נראות לעין, אבל הן מאד משמעותיות. התינוק גם נדרש ליכולת תנועתית גדולה עם הצואר כדי להטות את ראשו אחורה, מה שמאפשר לו לפתוח פה יותר גדול ולאחוז בפטמה בצורה יותר נכונה.
יש קשר לתנועתיות הצואר/עורף/ראש להמשך ההתפתחות:
העקומה הראשונה של עמוד השדרה שמתהווה אצל התינוק היא העקומה הצווארית העליונה. היא מתהווה בעיקר בזמן השכיבה על הבטן והרמת הראש, בהתחלה בעיקר ע"י שרירי הצוואר ובהמשך מצטרפים שרירים נוספים, אבל כדי שזה יקרה, הצוואר אמור להיות תנועתי. כשתינוקות שוכבים בעיקר על הגב ומוזנים רק בבקבוק, בלי מודעות איך לגרום לתנועתיות הנ"ל, נוצרת תבנית 'אי-תנועתיות' בצואר שתשפיע על המשך כל ההתפתחות.
כך יוצא שהיניקה משפרת את הרמת הראש זוקפי הגב ואת ההתפתחות המוטורית בכלל, והשכיבה על הבטן והרמת הראש משפרת את איכות היניקה, רווח נקי לשני הצדדים.
עידוד רפלקס החיפוש ורפלקס המציצה:
תינוקות מופעלים על ידי רפלקסים – תגובות ראשוניות, הישרדותיות, לא רצוניות של מערכת העצבים. הרפלקסים האלו חשובים ביותר ומהווים בסיס להתפתחות שתשפיע על פעולות רצוניות בהמשך.
לרוב, בהנקה, הפטמה לא מוכנסת ישירות לפה התינוק. הוא מרגיש את הפטמה על הלחי שלו, על השפתיים וזה גורם לו להפנות את ראשו ולחפש את הפטמה. הגירוי של מגע הפטמה על הלחי מפעיל את רפלקס החיפוש שהוא תגובה עצבית, ראשונית, הישרדותית של התינוק. זה גם 'מחבר' את התינוק להתרחשות וגורם לו להיות פחות פסיבי מגע הפטמה יגרום לו להפנות את ראשו לצד שממנו הגיע הגירוי. אחרי שהפטמה בפה במנח הנכון, כדי שהחלב יתחיל לזרום, התינוק יונק 'על ריק' מהפטמה במשך כחצי דקה עד דקה ורק אז רפלקס שיחרור החלב יתחיל לעבוד ובעקבות זה החלב יתחיל לצאת. זה גורם לו להפעיל את רפלקס המציצה. רפלקס זה מהווה הכנה לפעולת יניקה רצונית בהמשך, למעבר לאכילת מוצקים, ליכולות דיבור וגם קשור לפעילות ואיזון מערכת העיכול
פעולת הלשון:
בהנקה הלשון עובדת אחרת לגמרי מאשר בהזנה מבקבוק. כשתינוק מוזן מבקבוק, הלשון נשארת למטה בבסיס הפה, לא יוצאת ממנו ועיקר העבודה הוא בתזוזת הלסת. בהנקה, הלשון יוצאת החוצה, עוטפת/חובקת את הפטמה ויש לה חלק פעיל וחשוב בהצלחת ההנקה. בנוסף, התנועה הגלית של הלשון מפעילה בצורה אידיאלית את השרירים הטבעתיים ומעודדת את תנועת הפריסטלטיקה של המעיים, בכך מאפשרת פעולה טובה של מערכת העיכול. אופן פעולת הלשון בהנקה מהווה הכנה טובה יותר לשלב המעבר למוצקים. לכן, אם יש לתינוק לשון קשורה, מומלץ בחום לאבחן את המצב ולתת מענה בהקדם.
טיפ מעשי לגירוי רפלקס החיפוש, המציצה ופעולת הלשון:
לפעמים, גם כשתינוק יונק, הוא עדיין לא מפעיל מספיק טוב את מערכת הפה והלשון. זה יכול להיות תוצאה של טונוס שרירי לא מאוזן, של הרגלי יציבה ועוד.
טיפים לשכלול המערכת-
געו עם האצבע שלכם בשפתיים של התינוק, מסביב בלחיצות די עמוקות (נסו לחוש את חניכיים דרך השפתיים)
גרו את החלק שבין השפתיים לחניכיים מסביב לרוחב כל הפה, זה אזור שבד"כ לא זוכה למגע. המגע שלכם יגרום לתינוק להוציא לשון ולהניע את השפתיים בצורה שונה מזו שהוא רגיל אליה.
עסו את הלשון ואת כל חלל הפה (למעלה על החך, בצדדים את הלחיים מבפנים) ואז הכניסו את האצבע לפיו, הצמידו אותה מעט לחך העליון וחכו למציצה עם השפתיים ולא לנשיכה עם החניכיים והוציאו אותה. המטרה היא לשמוע צליל ואקום בהוצאה.
מטרת התרול הואללמד ולגרות את המערכת לפעול בצורה מאוזנת.
אם התינוק לא מרוצה מהמשחק, עשו זאת כשהוא מעורסל ואתם יושבים על הכדור, או אולי כשהוא בפוף ונסו להוסיף קול ומימיקה. מההכרות שלכם איתו, חפשו את הדרך בה זה יהיה נעים לו.
חוץ מהתייחסות לרפלקס, המשחק הזה מתייחס לכל תפקודי הפה והלשון בהקשר של יניקה, אכילה, דיבור, נשימה… וכן לכל מערכת השרירים הטבעתיים ומערכת העיכול. תרגול זה יכול מאוד להקל במצבים של חוסר שקט, גזים, רפלוקס, פליטות, עצירויות וכדומה.
עצמאות ואחריות:
אולי אלו מילים שנשמעות לא קשורות לתינוקות רכים, אבל בעצם העצמאות והאחריות מתחילות מהיום הראשון בהתאמה לשלב שבו נמצא התינוק. עצם הגירוי של מגע הפטמה גורם לתינוק להיות יותר 'מחובר' ולקחת חלק יותר פעיל בפעולת ההזנה שלו. שמערה על האינסטינקט הזה גורם לו גם לחפש את הפטמה וגם לפתוח את הפה (דברים שלא קורים בהזנה 'לא מודעת' מבקבוק). בנוסף, כשהפטמה מתנתקת, התינוק מחפש אחריה ואמור 'לעבוד' כדי להתחבר אליה מחדש. אף אחד לא פשוט 'מכניס' לו אותה לפה. התינוק הוא גם זה ששולט ומווסת את קצב זרימת החלב. בנוסף, בפעולת היניקה מהשד, שרירי הצואר וכל אזור הלסת עובדים הרבה יותר חזק כדי לממש את פעולת יציאת החלב. העבודה הזו גם גורמת לתינוק להיות יותר 'מחובר' לפעולה, להיות פחות פסיבי וגם לחזק שרירים שיזדקק להם בהמשך להמשך התפתחות תקינה.
