הנקה הינה לכאורה פעולה מאוד טבעית והמשך ישיר של הלידה. בטבע התינוק יוצא מהרחם מונח על האם ותוך שעה לערך יצליח לטפס לבד על בטן האם ולהתחבר לשד.
כיום כשם שפעולת הלידה אינה באמת טבעית לרב לא נוכל לצפות מההנקה להיות כזו.
הנקה כדרך הטבע
בעבר, בחיים השבטיים כל ילדה במהלך חייה ועד לבגרות ראתה עשרות נשים מניקות ועשרות תינוקות יונקים, הן ידעו איך איך זה נראה איך מחזיקים את התינוק, מה אמורים להרגיש, מה הציפיה בימים הראשונים לאחר הלידה, בעיקר ידעו שזו פעולה שגורה. במידה והאם היתה נתקלת באתגרים היתה לה מורה ותמיכה צמודה מבת משפחה קרובה, שכנה או חברה. במקרים בהם לא התאפשרה הנקה באופן זמני או באופן קבוע היו נשים שתפקדו כמייניקות שהיו לוקחות על עצמן את המשימה עד לכשירותה של האם.
הנקה בעידן המודרני
החיים בעידן המודרני מאוד מתעתעים, אנחנו רחוקים מאוד מהחיים שיועדו לנו , צורת החיים השבטית שהיתה נהוגה בעבר הרחוק היתה רשת הבטחון הכי חשובה לאם הטריה, הנקה נתפסה כפעולה יומיומית כמשהו שבשגרה, אישה בהריון יולדת ומניקה את תינוקה עד שהוא נגמל מעצמו מתי שהוא בסביבות גיל שנתיים עד חמש.
כיום ישנן נשים שלא ראו תינוק יונק בחייהן. אמן לא הניקה אותן ולא את בני המשפחה, הסביבה שכן מניקה עושה את זה מאחורי סינר הנקה ונמנעת מהנקה בפומבי והרפרנס של הנקה רחוק מהמקור ומהאינסטינקט שאמור להיות חלק בלתי נפרד מהאמהות שלנו.
מבנה השד והנקה
מבנה השד מאוד שונה מאישה לאישה, אין מבנה שד שבהכרח נוח יותר או נוח םחות בפעולת ההנקה, יש תנוחות שיתפסו נוחות יותר למבנה שד מסוים. הפרמטר החשוב הוא כמות רקמת השד , כאשר ישנה מספיק רקמת שד צפויים פחות אתגרים . חוסר במידה מסויימת של רקמת שד בלוטית עלול להתבט באספקת חלב מוגבלת במהלך תקופת המינקות אך לרב ניתן להתגבר על האתגר באמצעות ליווי נכון והכוונה.
פטמות שטוחות או שקועות
פטמות שטוחות או שקועות אינן בהכרח מהוות אתגר בהנקה, ההתנה של התינוק והיכולת שלו להתחבר לשד תהיה תלויה במידה רבה במה שיוצג לו לאחר הלידה. אם התינוק לא יחשפ לתחושתיות שונה מלבד לפטמת האם בוא יצליח ברב המקרים להתחבר לפטמה שאינה בוטלת ועם פעולת המתציצה יעזור לה להזדק ולהפוך לבולטת יותר. במקרים שהפטמה ממש שקועה אך אינה הפוכה נוכל לעזור לה לפני ההנקה להזדקר ולהקל על התינוק.
שאיבה יכולה לעזור מאוד במקרים כאלו וכן ניתן להשתמש בעזרים שמייצרים וואקום על הפטמה ומתרגלים אותה בתנעתיות חדשה ויקלו בהוצאתה מהעטרה.
בלבול פטמות
הצגת בקבוק לתינוק לפני שההנקה מבוססת עלולה ליצור אצלו בלבול פטמות וחוסר רצון לינוק ישירות מהשד.
פטמת הבקבוק מאוד שונה מפטמת האם גם במידת השקיחות גם בטקסטורה וגם בגודל שלה ובאופן בוא היא מתמקמת בפה התינוק. כאשר התינוק מתרגל לקשיחות הזו ולרמת גירוי גבוה בחיך העליון שלו פטמת האם הרכה החמה והקטנה בהשוואה לפטמת הבקבוק לא תוכל לספק לו את אותה התחושה. הדבר עלול לגרום לו לשכח שהפטמה של האם מתקשרת עם יניקה ולגרום לו לתסכול. מעבר לזה החלב זורם מהבקבוק בצורה מהירה ולרב ללא סנכרון עם פעולה היניקה עצמה
בהאכלה מבקבוק החלב זורם לפה התינוק לפני השוא מתחיל בפעולת היניקה שזה בניגוד מוחלט למה שקורה בשד
ביניקה מהשד התחנוק יונק כחצי דקה דקה ורק אז הרמה משתחרר החלב מהצינוריות ומגיע לפה התינוק. תינוק שמתרגל לבקבוק לא יסכים לינוק את היניקה המקדימה הזו ללא החלב שזורם לפיו בקלות ובעצם יגרום לינוק לחוסר שבייעות רצון מההנקה.
במקרה של פטמות שטוחות או שקועות הסיכון בבלבול הוא פי כמה וכמה ועל כן נקפיד יתר על המידה לא לחשוף את התינוק לפטמה של בקבוק .
מבנה אנטומי של התינוק
פטמות עלולות להסדק או להפצע עקב חיבור לא מדוייק או עקב מבנה אנטומי של התינוק.
מנח ברחם- התינוק מתמקם ברחם לקראת סוף ההריון ולרב נדאר באותה תנוחה עד ללידה, המיקום ברחם ישפיע מאוד על הסימטריה בגופו הקטן של התינוק לאחר הלידה. אם יש נטיה של הראש לצד אחג בעקבות המנח הדבר עלול לגרום לו למתח באיזורים שונים בגוף ולהקשות ביניקה .
מקרים נוספים שעלולים ליצור מתח בגוף הץינוק הן לידה חטופה , לידה עם שלה לטאנטי ארוך, לידה מכשירנית או ניתוח קיסרי.
במקרים כאלו מאוד מומלץ לקחת את התינוק לטיפול קרניו סקראל או אוסתיאופטיה אצל מטפל המתמחה בתינוקות וילדים.
לשון קשורה
לשון קשורה הינו מצב קליני בו הפרנולום שמתחת ללשון תפוס במידה מסויימת לבסיס הלשון ומגביל את התנועתיות שלה. במידה והתנועתיות מוגבלת ופוגעת בהנקה ניתן ללכת להתיעצות עם רופא מומחה ויועצת הנקה ובמידת הצורך לבצע ניתוק של הפרנולום. יש מספר דרגות של לשון קשורה ולא כל מקרה מצריך התערבות כירורגית. יש מקרים בהם נראה לשון קשורה בדרגה גבוה ללא שום פגיעה בהנקה ומקרים בהן הלשון קשורה במידה מועטה ויש השפעה גדולה על יעילות ההנקה וכאבים אימהיים. כאשר הלשון קשורה עלול להתקשות בהחזקת הפטמה בעומק החיך ויאלץ אותו לינוק מקצה הפטמה , הדבר עלול לייצר פצעים וכאבים שיקשו על המשך הנקה.
פטמות סדוקות או פצועות
פצעים וכאבים בפטמות במהלך ההנקה הן הגורם מספר אחד להפסקת הנקה, ההנקה לא אמורה לכאוב , הפטמה לא אמורה להיות פצועה. אם את נתקלת באתגרים מהסוג הזה תדעי שזה לא חלק בלתי נפרד מההתחלה כפי שנהוג לחשוב.עם הכוונה נכונה ולפעמים שינוי מינורי בתנוחה או בהחזקה יכול לעשות שינוי מהותי ומהיר בחוויה. אל תתפתתי להשתמש בעזרים חיצוניים כמו פטמות סיליקון בעצת חברה כי לרב זה לא יפתור את הבעיה מהיסוד ויותרה מכך עלול ליצר אתגר נוסף. מיום ליום יש יותר תמיכה זמינה בהנקה, בין אם זה בקהילה, טיפות חלב קופות חולים ,מרכזי אמהות, קבוצות מניקות, פורומים וקבוצות פייסבוק ויועצות הנקה פרטיות. תמצאי את המסגרת הנכונה והנוחה עבורך ואל תתביישי לבקש עזרה ותמיכה.
