בנק חלב אם – מדוע יש בו צורך?
הצורך
חלב אם, הסטנדרט של הזנת תינוקות, הוא חומר ביולוגי ייחודי המכיל מגוון רכיבים ביו-אקטיביים כדוגמת נוגדנים, תאי מערכת חיסון, אנזימים, הורמונים, גורמי גדילה, גורמים פרה- ופרו-ביוטיים החיונים להתפתחות ובריאות התינוק. חלב אם אף מציל חיים לתינוקות שנולדו טרם הזמן, תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד, או תינוקות חולים. חלב אם מהאימא הוא האפשרות הראשונה והטובה ביותר עבור התינוק. כאשר אין זה אפשרי, ארגון הבריאות העולמי קבע כי האלטרנטיבה הראשונה לחלב אם מהאם היא חלב אם מתורמת שמקורו מבנק חלב אם מוסמך.
בנקי חלב אם, בדומה לבנקי דם או רקמות אנושיות אחרות, קמו כדי לתת מענה לצורך בריקמה אנושית במקרה של התחליף הסינטטי אינו מספק. בנקים לחלב אם פועלים במדינות מפותחות בעולם למעלה מ-30 שנה ומספרם בצמיחה. על פי נתוני 2014, רשת הבנקים חולשת על כ- 40 מדינות וכ-270 ערים ובעלת מחזור שנתי של כ-5,000,000 ליטר חלב אם. הבנקים לחלב אם מנוהלים בסטנדרטים גבוהים תוך שימוש במערכות בקרת איכות ונהלים מסודרים להבטחת בטיחות ואיכות חלב האם.
שימוש בחלב אם מבוקר מתורמת עבור תינוקות ובעיקר פגים אשר אינם ניזונים מחלב אמם יכול למנוע תמותה, להפחית תחלואה (כולל (necrotizing enterocolitis NEC, לקצר ימי אשפוז ולחסוך הוצאות הטיפול ביילוד. הזנה בחלב אם חיונית לבריאות התינוק והתפתחותו גם לאחר שיחרורו מאישפוז וגם לתינוקות שנולדו במועד ובמשקל לידה תקין, ויכולה להקטין את הסיבוכים הרפואיים והגדיל את הסיכוי כי התינוק ישגשג. אירגוני הבריאות מעריכים כל שינוי קטן בהזנה של תינוקות בחלב אם כחיסכון של מיליוני דולרים על מערכות הבריאות.
האתגרים הנאונטולוגיים בישראל, ייחודיים בהשוואה למדינות מערביות אחרות, בשל השילוב בין כמות גבוהה של טיפולי פוריות ומצוקת משאבים אישפוזית ופוסט-אשפוזית, אחרי שחרורם מבתי החולים. בישראל 150,000 לידות לשנה, כ-10% נולדים בטרם עת (ועולה בכ-2.5% בשנה), כ- 1% מהלידות במשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ- 1500 גר') ואלה אחראים לכ- 15% מהפגיעות ההתפתחותיות החמורות בתינוקות, לכ- 45% מתמותת התינוקות הארצית ולכ45% מכלל ימי האשפוז ביחידות לטיפול מיוחד ביילוד. לפי נתוני הפורום למען הפגים, בכל שנה מתים 277 פגים, אחוז תמותה גבוה מאוד למדינה מערבית, ולא ניתן מספיק מענה לפגים לאחר שיחרורם מבתי החולים. לאור העדר בנק חלב אם בארץ, מתקיים שיתוף חלב אם למתן מענה לשימוש בייתי דרך הפורומים ורשתות חברתיות, באופן בלתי מבוקר. מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית, איגוד רופאי הילדים האמריקאי וגופי בריאות מערביים נוספים (כולל ישראל) פרסמו ניירות עמדה בנושא שבו המליצו נגד האכלת תינוקות בחלב אם שנרכש דרך האינטרנט. משרד הבריאות הישראלי פועל לעודד הקמת בנק חלב אם בבתי חולים ואף הוציא חוזר בנושא. טרם הוקם בנק חלב אם בישראל.
המודל
העמותה לתרומות חלב אם התאגדה לצורך הקמת בנק חלב אם במודל מרכזי-פרטי אשר יקום במתקן מרכזי אחד ייעודי למטרה זו, שאינו מוצמד בית חולים, ואשר יתן מענה כולל לצרכים האשפוזיים והפוסט אשפוזיים בחלב אם. העמותה מאמצת את המלצות משרד הבריאות והקריטריונים שנקבעו על ידו לנמענים הזכאים לקבלת חלב מבנק החלב, ויתן מענה לאוכלוסיות ייעד שונות הן בשל צרכים רפואיים או בשל העדר (מלא או חלקי) של חלב אימם. הבנק מתעתד לספק חלב אם לכל תינוק או נזקק בעל צורך רפואי או תזונתי בחלב אם.
מייסדות העמותה
ד"ר שרון ברנסבורג-צברי (PhD למדעי החיים) יועצת הנקה בינלאומית מוסמכת ומדריכת לה לצ'ה הינה פעילה מובילה בתחום הנקה וחלב אם בישראל. ד"ר שרון הרמתי וד"ר רביד שכטר-אושפיזין PhDs) למדעי החיים) פועלות בתחום איכות חלב אם בשנתיים האחרונות והינן המייסדות של חברת מיימילק לאברטוריס בע"מ, מרכז חדשני למחקר ופיתוח בתחום חלב אם. חברת מיימילק פועלת בשותפות עם המעבדה הרפואית הפרטית AML ונתמכת ע"י המדען הראשי.
תפקידי הבנק
העמותה תפעל להקים מערך מפוקח מבוקר ובסטנדרטים גבוהים לאספקת חלב אם מתורמות למשתמשים, הכולל בתוכו את התהליכים הבאים: גיוס תורמות ובדיקות תיאומן, שאיבת חלב אם בבית התורמת בהתאם לנהלים, הובלה בשרשרת קירור לבנק מרכזי, טיפול בחלב אם בבנק החלב (תוך שימוש במערכות מבוקרות ומנוטרות, בידוק חלב גולמי, איחוד חלב לאצווה, פיסטור, בידוק אצווה וניהול מבוקר של מאגרים), והפצה בקירור למשתמש. לפי הערכות הצורך בישראל ובהתאם לנתונים מבנקים בארהב, הבנק בהספק מלא צפוי לספק 300 ליטר חלב אם בחודש (3600 ליטר שנתי), ויתמוך במערך של כ40 תורמות חודשיות (בהתאם לממוצע של 7.5 ליטר בחודש תרומה לאישה).
בימים אלה אנו מגייסים מימון לצורך הקמת הבנק. הבנק הינו מלכ"ר (מוסד ללר כוונת רווח) כך שכל תרומה תקצר את משך הקמת הבנק או תוזיל את עליות החלב.
למידע נוסף, במקרה של איתור תורם אשר יהיה מעוניין לעזור בסכום משמעותי, אפשר גם לד"ר שרון ברנסבורג-צברי [email protected]
