חלב אם הוא מקור תזונה חיוני לתינוקות שזה עתה נולדו, ומספק להם את כל המרכיבים החיוניים הדרושים לצמיחה והתפתחות בריאה. עם זאת, האם אי פעם תהית איך מייצרים חלב אם? במאמר זה אתרכז בתהליך הביולוגי המתרחש בגוף האישה ליצירת הנוזל הקסום הזה, את המרכיבים השונים של חלב אם ואת היתרונות שלו הן לאם והן לתינוק.
תוכן עניינים
האנטומיה של השד
לפני שנבין איך נוצר חלב אם, חיוני להבין את האנטומיה של השד. השד יושב על גבי שרירי החזה ובנוי בעיקר מאונות ותעלות. האונות אחראיות לייצור חלב, והצינורות נושאות את החלב אל הפטמה.
בלוטות החלב
אלו הן הבלוטות האחראיות לייצור חלב במהלך ההנקה. הם ממוקמים בתוך רקמת השד ומורכבים מאשכולות של תאים מייצרי חלב הנקראים אונות.
צינורות חלב
אלו הם צינורות דקים המובילים חלב מבלוטות החלב אל הפטמה.
אריולה
זהו האזור הכהה והמעגלי המקיף את הפטמה. הוא מכיל בלוטות קטנות (בלוטות מונטגומרי) המפרישות נוזל שמזכיר בריח שלו את הריח של מי השפיר והוא שומני והוא משאיר את הפטמה והאריולה משומנת.
פטמה
זהו המבנה המוגבה והפיגמנטי הממוקם במרכז העטרה. הוא מכיל עצבים וכלי דם, שעוזרים להמריץ את זרימת החלב במהלך ההנקה.
השד הנשי מכיל גם רקמת שומן, רקמת חיבור וכלי דם, המספקים לשד את צורתו, גודלו ותמיכתו. גודלו וצורתו של השד יכולים להשתנות במידה רבה בין נשים עקב הבדלים בגנטיקה, בהרכב הגוף ובהשפעות הורמונליות.
איך נוצר חלב אם באמצעות ההורמונים בגוף?
ההנקה נשלטת על ידי אינטראקציה מורכבת של הורמונים, כולל פרולקטין (כאשר הרמה שלו בגוף מתחילה לעלות באיזור שבוע 16 להריון) , אוקסיטוצין, אסטרוגן, פרוגסטרון ולקטוגן. במהלך ההריון, אסטרוגן ופרוגסטרון ממריצים את הצמיחה וההתפתחות של רקמת השד ומכינים את השד לייצור חלב.
הפרולקטין, המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח, ממריץ את ייצור החלב.
אוקסיטוצין, המיוצר גם על ידי בלוטת יותרת המוח, גורם לשחרור החלב מהצינוריות אל הפטמה.
הגוף הוא מכונה מדהימה ומנהל מערכת איזונים בין ההורומנים. למשל, הפרוגסטרון משמש בתור בלם לדליפת חלב לפני הזמן. היות והוא מיוצר בשילייה. כך שכל זמן שהיא נמצאת בגוף החלב לא יוצא החוצה. לאחר ההריון השילייה יוצאת ואיתה ההורמונים שלה ורק אז הוא יכול להתחיל להכנס לפעולה.
מה קורה לחלב אם לאחר הלידה
לאחר הלידה, גירוי הפטמה על ידי התינוק משפיע על רמות הההורמון פרולקטין ואוקסיטוצין במח ומערכת יור החלב מתחילה לעבודה ויחד עם זאת ובלוטות מונטגורמי מפרישות את החומר השמנוני שמשמש ממש כמו חיטוי טבעי נגד חיידקים.
הידעת? גם קול של בכי תינוק או אפילו מחשבה עליו יכולים להגביר את קצב שחרור האוקסיטוצין במח.
תהליך ייצור חלב אם
החלב מתחיל להיווצר בגוף עוד בתקופת ההריון (בערך שבוע 16), כך שהגוף ממש נכנס לתהליך הכנה להנקה. גם השומן וגם הלקטוז מתחילים להצטבר עד לשלב הלידה.
קולוסטרום
קולוסטרום הוא החלב הראשון שמייצר השד במהלך הימים הראשונים לאחר הלידה. קולוסטרום עשיר בנוגדנים, תאי דם לבנים וחלבונים, המסייעים בהגנה על התינוק מפני זיהומים ומחלות. קולוסטרום גם עשיר בויטמינים מסיסים בשומן, מינרלים וגורמי גדילה, המעודדים את הגדילה וההתפתחות של התינוק. הטעם שלו מלוח ולא מאוד אטרקטיבי בגלל ההרכב שלו.
חלב מעבר
חלב מעבר מיוצר בין קולוסטרום לחלב בוגר, בדרך כלל בין הימים ביממה ה 2-3 לאחר הלידה. הוא קצת יותר נוזלי והצבע שלו צהבהב על גבול הלבן יש לו תכולת שומן וקלוריות גבוהה יותר מקולוסטרום, אך עדיין בנפח נמוך יותר בהשוואה לחלב בוגר, הטעם יהיה עדיין מעט מלוח אבל פחות.
חלב בוגר
חלב בוגר מגיע ביממה ה 3-4. ברוב המקרים תהיה תחושה של מלאות בשד. הוא יהיה לבן יותר ונוזלי יותר הטעם שלו מתוק וטעים והטמפרטורה שלו מושלמת. החלב הזה זה החלב שישאר בשד כל תקופת ההנקה ולא יתחלף עוד . בסיום ההנקה החלב יזכיר את הקולוסטרום במרקם ובטעם והיה שוב מורכז ומלוח יותר.
שאלות ותשובות איך נוצר חלב אם ?
לגודל השד יכול להיות השפעה על כמות החלב המיוצרת אבל הוא לא הגורם המרכזי והיחיד. גורמים אחרים, כגון שינויים הורמונליים ותדירות הנקה או שאיבה, מצב נפשי, תזונה ועוד ממלאים תפקיד בייצור החלב.
כל עוד יש רמות פרולקטין בגוף המסמנות לו לייצר חלב, הוא ימשיך לייצר חלב. זה יכול גם לקחת שנים.
יש מספר גורמים היכולים להשפיע על כמות הפרולקטין בגוף.
הריון והנקה: רמות הפרולקטין מוגברות באופן טבעי במהלך ההריון ובזמן שאישה מניקה כדי לעורר ייצור חלב.
מתח: רמות גבוהות של מתח יכולות להגביר את ייצור הפרולקטין, שכן ההורמון מעורב בתגובת הגוף ללחץ.
שינה: רמות הפרולקטין נוטות לעלות במהלך השינה ולהגיע לשיא בשעות הבוקר המוקדמות.
תרופות: תרופות מסוימות יכולות להעלות את רמות הפרולקטין, כגון תרופות נוגדות דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה.
גידולי יותרת המוח: גידולים בבלוטת יותרת המוח, המייצרת ומווסתת הורמונים, יכולים לגרום לרמות גבוהות באופן חריג של פרולקטין.
תת פעילות של בלוטת התריס: תת פעילות של בלוטת התריס יכולה גם להגביר את ייצור הפרולקטין.
רמות הפרולקטין "מנוהלות" על ידי משחק גומלין מורכב בין ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח והורמונים אחרים בגוף.
ייצור חלב אם עלול להיות מושפע מהליכי ניתוח פלסטי על השדיים. ניתוח הגדלת חזה עלול לעיתים לפגוע בצינורות החלב ובעצבים, מה שעלול לגרום לאספקת חלב מופחתת או לקושי בהנקה. ניתוח הקטנת חזה כולל הסרת רקמת שד, אשר יכולה להשפיע גם על ייצור החלב. עם זאת, חלק מהנשים שעברו ניתוח הקטנת חזה עדיין מסוגלות להניק בהצלחה. חשוב לנשים השוקלות ניתוח שד לדון בהשפעה הפוטנציאלית על ייצור חלב האם שלהן עם המנתח ועם יועצת הנקה מוסמכת.
