דקלת בשד (המונח הרפואי הוא מסטיטיס) היא מצב חירום בהנקה. זיהוי מוקדם וטיפול נכון הכרחיים משתי סיבות: ללא טיפול הולם הדלקת עלולה להוות מכשול להנקה ואף לגרום להפסקת הנקה מוקדמת. נוסף לכך דלקת, שאינה מטופלת בצורה נכונה, עלולה להתסבך. במילים אחרות- אל תזניחו!
מהי ההגדרה של דלקת בשד?
דלקת בשד מוגדרת כאיזור קשה, נפוח ואדום בשד, המלווה בחום גוף מעל 38.5 צלסיוס, צמרמורות, ותחושה כללית רעה דמויית שפעת. הרבה פעמים ישנו רצף: חלב שנשאר ללא תזוזה בשד לאחר ההנקות ובין ההנקות גורם להתפתחות של סתימה של צינרית חלב או לגודש, שגורמים להתפתחות של תסמיני דלקת ללא זיהום ובהמשך מתפתח זיהום ע"י חיידק. בגלל ההתפתחות ההדרגתית הזיהוי המוקדם הוא קריטי- אם את מרגישה מעין גוש או איזור כואב בשד יש להתחיל בהקדם את הטיפול השמרני, כפי שאפרט בהמשך.
דלקות בשד הן תופעה נפוצה. ממחקרים עולה ש 3%-20% מהנשים סובלות מהתופעה בתקופת ההנקה. ההבדל בין המחקרים נובע משוני בהגדרה של מסטיטיס ומשוני באורך תקופת המעקב.ישנם מחקרים שמציגים אחוזים גבוהים יותר, אך נמתחה עליהם ביקורת מבחינת השיטות הסטטיסטיות.
לגבי התזמון- רוב הדיווחים במחקרים מתרחשים בשניים עשר השבועות הראשונים של תקופת ההנקה, אך דלקת יכולה להתרחש בכל שלבי ההנקה.
מהם גורמי סיכון למסטיטיס?
הגורמים הבאים עלולים להוביל לירידה בפינוי החלב מהשד וכתוצאה מכך להמצאות של חלב בשד ללא תזוזה לדלקת:
פצע בפטמה
פצע עלול לגרום להפחתה או המנעות מהנקה מהשד הפצוע עקב כאב, וכתוצאה מכך יירד הפינוי של החלב מהשד. אם הפצע מזוהם בחיידק, הסיכון להתפתחות דלקת זיהומית בשד עולה.
פטריה בפטמה
זיהום פטרייתי מגדיל את הסיכון לדלקת עקב כך שהפטריה גורמת לפצעים בפטמות וכתוצאה מכך לכאב ופגיעה ביעילות ההנקות. מתי חושדים שמדובר בפטרייה? כאשר מדובר בכאב שורף או דוקר, שמתחיל אחרי ההנקה וממשיך בין ההנקות ועלול להקרין לכיוון בית החזה. הטיפול, המקובל לפטריה אצל האם הוא מריחה של משחה אנטיפטרייתית- לרוב משחות המכילות miconazole (לעיתים עם סטרואיד). יש מקרים, שבהם זיהום פטרייתי אצל האם קשור לפטריה בפה של התינוק או לתפרחת חיתולים. במקרים אלה חשוב לטפל גם בתינוק.
האכלות לא תדירות
או נסיון "למשוך" את הזמן בין ההנקות או להגביל את משך ההנקות
ירידה בתדירות פינוי החלב
גורמת לכך שהחלב נשאר בשד ונוצר, שעלול להתפתח לדלקת.
סיבות נוספות למסטיטיס
- דילוג על האכלה– למשל תינוק שהיה מתעורר הרבה בלילה ופתאום ישן הרבה שעות רצופות.
- בעיות בחיבור התינוק לפטמה או יניקה לא יעילה שמובילה לפינוי לא יעיל של החלב מהשד.
- מחלה של האם או התינוק או קיום של מומים מולדים, המשפיעים על היניקה כגון חך שסוע, שפה שסועה וכו'.
- לשון קשורה- תינוקות, שאצלם המיתר המחבר את בלשון לרצפת הפה (frenulum) הינו קצר, עשוים לחוות קשיים בפינוי יעיל של חלב מהשד, מה שעלול להוביל הן לפצעים והן לדלקת בשד.
- ייצור יתר של חלב- אצל נשים עם oversupply של חלב, יישאר חלב בשד גם אחרי הנקה יעילה ועל כן עלולה להתפתח דלקת.
- גמילה מהירה ולא הדרגתית
- לחץ שמופעל על השד למשל עקב חזיה לוחצת, חגורת בטיחות וכו, שלוחצים על אחת מצינוריות החלב ופוגעים בזרימה חופשית של חלב במהלך ההנקה.
- צינורית חלב סתומה או פתח צינורית חלב שנסתם ע"י חלב או הצטברות חומר שומני בקצה הצינורית– הסתימה באה לידי ביטוי בהופעה של איזור אדום, חם ולעיתים כואב למגע. לעיתים מופיעה גם נקודה כואבת בגודל של כ 1מ"מ על הפטמה "bleb". הנקודה יכולה להיות שכבת עור דקה, שמכסה פתח של צינורית או הצטברות של חומר שומני. פתיחת הבלב ע"י מחט סטרילית או ע"י שפשוף בבד ספוג במים חמים יכולים לעזור. טיפולים שיעזרו לפתוח את הסתימה שנוצרה בצינורית כוללים פינוי תכוף (הנקה או שאיבה באופן תכוף מהרגיל), קומפרסים חמים לפני הנקות או שאיבות ועיסוי של האיזור הכואב לכיוון הפטמה.
- סטרס ועייפות
- מסטיטיס בעבר– חשוב לדעת שאישה שכבר סבלה מדלקת בשד הינה בסיכון מוגבר להתפתחות של דלקת נוספת.
נוסף לאבחנה ע"פ הסימפטומים ניתן להעזר בבדיקת מעבדה לצורך אבחנה. חלב אם אינו סטרילי.על הפטמה, על העור של השד ואף בצינורות חלב נמצאים חיידקים ולכן עצם הנוכחות של חיידקים בחלב אינה מצביעה בהכרח על מסטיטיס. צריכים להתקיים תנאים וגורמי סיכון מסוימים, כפי שתואר לעיל, על מנת שתתפתח דלקת.
ע"פ מסמך של ארגון הבריאות העולמי מומלץ לשלוח דגימת חלב למעבדה במקרה שאין תגובה לטיפול אנטיביוטי תוך יומיים, במקרה של אלרגיה לטיפול אניביוטי,במקרה של דלקות חוזרות בשד, במקרה שמדובר בזיהום שנרכש בבית חולים ובמקרים, הדורשים אישפוז, או במקרים קשים ויוצאי דופן.
